סוגי הוויות- הקדמה

בדתות מונותיאסיטיות, הישויות המקיפות אותנו משתייכים ל-2 מחנות: “הטובים והרעים”.

הטובים הם המלאכים וישויות האור, והרעים מעוצבים כשדים ושטן. הכל נדחס לאחד משני המחנות האלה. 

בתרבויות אנימיסטיות, התודעה נוכחת בכל דבר, והישויות לא מתחלקות לטובות או רעות. סוגים רבים של תודעות נחשבים לתערובת של “טוב ורע”. בטבע יש כוח לכל דבר, ויש לו מטרה ותפקיד.

השקפה זו קרובה הרבה יותר ל”אמת” שאיתה מכשפות עובדות (הכוונה למכשפות מסורתיות שבהם האתר עוסק ולא למכשפות ניו אייג’) 

לעיתים מה שמכנים בתרבות אחת שד, בתרבות אחרת מכנים אלוהות.

יש לנו נטייה להסתכל על העולם מנקודת מבט אנושית, בפרספקטיבה שמרוכזת רק בקיום שלנו כאן . אנחנו המרכז והטבע שסובב אותנו, אינו חלק מאיתנו. אך מכשפה בעבודתה, מציבה את עצמה בתוך קהילת ישויות, יצורים שונים, בעלי ברית, כוחות ואלמנטים נוספים. היא חלק ממארג הקסם הזה.

למעשה כל ההוויות האלו הן כמו חלון לתודעה רחבה יותר שאפשר להתממשק איתה.

סוגי הוויות אלו, אינן כל יכולות, אינן יודעות הכל ( זוהי האלוהות המונותאיסטית) לפעמים הן טובות ולפעמים הן רעות, הן עושות מעשים שיכולים להתפרש בעין מערבית שיפוטית- כמעשים רעים.
בכל מקרה, הן הרבה יותר חזקות מאיתנו.

המצרים למשל, לא עשו הבחנה בין סוגים שונים של יצורים, הם לרוב חולקו לאלוהיות או רוחות.

במערב, קשה להתנתק מההשפעה של היהדות, הנצרות והאיסלם (בעיקר בנצרות, בה הכל מסווג כקדוש או שד). גם מכשפות שפועלות בתוך הטבע ואלמנטים נוספים של הבריאה, מתקשות להתנתק מראייה זו שחלחלה עמוק והשפיעה על אופן עבודת הכישוף.

השפעה זו ניתקה את המכשפה המערבית מהמורכבות של סוגי היצורים השונים, וצמצמה אותם לטוב או לרע, למעלה או למטה, בעד או נגד.

אני זוכרת שהייתי ילדה והייתי צופה בסרטי טבע או קוראת ספרים בנושא, והיה לי קשה לקבל איך זה שצוות הצילום והחוקרים, לא יוצאים מהרכב המוגן שלהם, ורצים לעזור לאיילה המסכנה או לאיזה גור אריות שאבא שלו הורג, כשאמו לא בסביבה, על מנת שלא יקח ממנו את המנהיגות בעתיד.
לקח לי זמן לראות תמונה גדולה יותר. להבין שהטבע הוא הרבה יותר חזק וגדול מאותה אילה ששימשה להשרדותו של הטיגריס, לאחר ימים שלמים ללא מזון. והאריה שהרג את הגור, במקרה אחר הוא יהיה אותו אריה שברבות הימים יגורש מהלהקה ע”י זכר בוגר אחר. הלהקה תמשיך ביחד, והוא ננטש לבדידות עגומה שסופה מוות ללא ההגנה של הקבוצה. 
הפרספקטיבה הזו היא חלק השרדותי של בני האדם, אולם היא מאוד מקוטבת כיום, ומשפיעה על אופן החשיבה שלנו.

בחלק זה, אכתוב על סוגי הוויות שונות, עיקריות (בהחלט לא אכסה את כולם)  ואני מזמינה אותך לבדוק כל הוויה שנחשבת טובה- לשאול “טובה למי?”, וכל הוויה שנחשבת לרעה, לשאול “רעה למי?”

חשוב לשאול את השאלות האלו, מכיוון שזה עוזר לנו להסיט את נקודת המבט למקום גבוה יותר, ולשים אותנו במקום טבעי יותר (חלק מהטבע).

למכשפות, פונקציות שונות כמו אלוהויות, מלאכים, שדים וכו’  מקלות על ההבנה איך לגשת אליהם ולעבוד איתם.

אני מקווה שבסדרת מאמרים זו, אצליח לערער מעט על האבחנות החדות שיש לנו לעיתים, אודות יצורים המתקיימים במימדים אחרים.