מתמקדת סביב רוחות הוודו, ומהויות אלוהיות נוספות השולטות על כדור הארץ. פולחן האבות הוא מרכזי בדת הוודו, ורוחות המתים חיות זו לצד זו עם עולם החיים.

לעולם יש בורא, ישות עליונה הנקראת בונדי Bondye ( פירושו אל טוב), האל הטוב, למרות שהוא אוהב, הוא נותר מרוחק ואינו מעורב בחייהם של בני האדם.

מאמיני וודו סוגדים לרוחות רבות (הנקראות לואה lowe), וכל רוח אחראית לתחום ספציפי של החיים.
באמצעות מגע עם לגבה Legba הנקרא גם פפה לגבה Papa Legba , אפשר ליצור קשר עם הרוחות הלואה, מאחר ופפה לגבה משמש כמתווך בין הלואה לאנושות.

לגבה מאפשר תקשורת, דיבור והבנה והוא זה שנותן אישור לדבר עם הרוחות. פפה לגבה הוא המוזמן הראשון בכל טקס, שפותח את הדרך לשאר הרוחות. הוא נחשב גם לשומר הדלתות. כשרוצים לפתוח דלת למשהו חדש בחיים או לסגור דלת מסוימת על חוסר מזל כלשהו.

את רוחות וודו, הלואה, ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות; ראדה ופטרו.
ראדה הם הכוחות הרוחניים, פטרו הם כוחות ארציים יותר.

ארזולי דנטור היא מגן הנשים והילדים. מטרתה העיקרית היא להגן. אולם ארזולי היא פטרו לואה. ההגנה שלה לא תמיד עדינה כלפי המתעלל. כמו אהבת אם המגינה על גוריה.
ארזולי פרדה היא לואה הקשורה לאהבה ולמימוש אהבה. אזקה שולטת בחקלאות, אוגון הוא לואה שאחראי על מלחמה, הגנה ועמידה על המשמר, גדה הוא הלואה של המוות. זה אומר שהוא גם שולט באבות קדומים ואם החסימה שלך קשורה בשושלת שלך, גדה הוא זה שיכול לטפל בכך.
לה סירנה, היא הלואה של הים. היא מרפאת רגשות ופצעים רגשיים, היא מרפאת ומחזקת מערכות יחסים, מביאה הרמוניה למשפחות, וגם מברכת בשפע.
גראן בווה הוא הלואה של היער. עוסק בריפוי, שולט בכל צמחי המרפא ומחזיק בסודות של העשבים והעצים. גם הוא מביא ברכה ושפע. אפשר לבקש ממנו לברך עשבי התיבול וצמחים, כדי להגביר את כוח הריפוי שלהם.
וכך, כל לואה עוסק בהיבט כלשהו של החיים ונותן מענה לאנשים המתפללים אליו, נותנים לו אוכל, ומבקשים את עזרתו, תוך כדי יצירת מערכת יחסים איתם.

בטקסים גדולים, הקשר עם רוחות אלו מושג באמצעות ריקוד, מוסיקה ושירה, והוא כולל “החזקה”. הלואה נכנסת לגוף המתפלל אליה ו”רוכבת” עליו  (ולאחר מכן יוצאת)
“החזקה” נחשב למאוד חיובית שכן היא מאפשרת לאנשים הנוכחים לדבר עם הלואה שיכול לענות על שאלות ולבצע ריפוי.

למעשה כל הבריאה נחשבת לאלוהית עבור מאמיני הוודו, וככזו, כל דבר מכיל כוח אלוהי וכל חפץ מאוכלס ברוחות מסוימות.

הכוהנות הן נשים חשובות בקהילה, והן מובילות טקסים של השבט\החמולה המשפחתית. הכוהנות נקראות מנבו. תפקידן להוביל את החמולה לאושר ושגשוג, לטפל בפרט כשהוא חולה, לפתוח חסימות בחייהם וכו’.