אימבולק- לקראת אביב
אימבולק IMBOLC (שיש שהוגים אותו אימולג) באופן מסורתי מתחיל עם שקיעת החמה ב -1 בפברואר וממשיך עד 2 בפברואר.
מזכיר לנו שהאביב יגיע בקרוב, ושתיכף נגמר החורף. (לפי הלוח המטוארולוגי האביב מתחיל ב-1 במרץ, ולפי הלוח האסטרונומי תחילת האביב זו נקודת הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה = אורך היום והלילה שווים. זה יקרה ב20 למרץ, יום השיויון האביבי)
זהו חג קלטי עתיק החוגג חיים חדשים, את נשימות האביב המוקדמות ביותר. גם אם בחוץ קר, אנחנו מתחילים להרגיש את הרמזים המוקדמים ביותר של האביב.
אחרי תקופה של התכנסות פנימה, של מנוחה, החיים מתחילים להתעורר שוב.
זמן מעולה לצאת מהבית, לראות את הניצנים של ההתעוררות בטבע.
בדיוק כמו שהטבע מתחיל להתעורר אחרי התקופה הרדומה שלו, כך גם אנחנו מתחילות לרקום חלומות חדשים ותוכניות חדשות .
מבחינה רוחנית זה הזמן לנקות את השטח על מנת שנוכל לפנות מקום לצמיחה חדשה. כמו שגורפים עלים, כמו שמסירים עלים ישנים.
תיכף תתחיל נביטה חדשה, ופרחים חדשים ירימו ראשם מבין העפר.
ברמה הפיזית, זמן מצוין לשתול זרעים. (לא צמחים, אלא ממש זרעים קטנים ולאפשר להם את זמן הנביטה, תוך כדי שאנו מברכים אותם בכוונה שלנו. לשתול אותם כפוטנציאל המייצג את התקוות, הרעיונות והרצונות שלך).
אימבולק מביא לפתחנו את הניקוי הזה. הוא הפתח של האנרגיה ההולכת וגדלה לקראת האביב שתומך בנקיון. נקיון של העומס הישן ושל הדברים שמתו בתוכנו בחורף, כדי להתכונן לקראת הצמיחה החדשה והמרגשת שתבוא.
אימבולק הוא זמן של שינוי אמיתי ועמוק. זמן לעזוב את מה שבטוח ונוח ולהמשיך לגדול באופן נכון יותר למי שאני עכשיו.
מלבד הפתח שאנחנו יוצרו להתחלות חדשות, אימבולק הוא זמן של אנרגיה קסומה הקשורה להיבט הנשי של האלה, ושל אש.
ובאופן יותר ספציפי אימבולק קשור לאלה הקלטית בריג’יד.
בריג’יד היא אלה משולשת- יש לה 3 היבטים: עלמה, אם וזקנה. באימבולק היא באה לידי ביטוי בעיקר בהיבט העלמה שלה. בחורף בא לידי ביטוי היבט הזקנה, ובאביב בריגיד מביאה את היבט העלמה.
זהו גם זמן ברחבי העולם לטקסים שיש בהם להבות ענק, לפידים ואש בכל צורה שהיא. האש מייצגת את ההתחממות, את האור שחוזר ונכנס, את ההשראה שמתעוררת.
יש מנהג סקנדינבי ישן לחבוש כתרים עם נרות דולקים.
אז מה אפשר לעשות באימבולק ובימים שלאחר מכן?
נקיון פנימי וחיצוני, לזרוע זרעים, לאכול אוכל שיש בו אנרגיית אדמה (ירקות שורש, לחמים שאפינו בעצמנו, קטניות) להדליק נרות בבית תוך התכווננות לשחרר ישן ולזמן חדש. להיות בקשר עם הרצונות שלנו, החלומות, התקוות כפי שנרקמו במהלך החורף, תיכף זה נולד מתוכנו.
שיר שתרגמתי באופן חופשי ואין לי מושג מה מקורו:
הזרע ששתלתי באדמה ישכב מתחת לשלג
וימים רבים יחלפו ויבואו לפני שאראה אותו גדל.
אבל כשיבוא יום הקציר וגידולים יאספו פנימה
אני אנשום תפילה שקטה של הודיה
על שבחרתי לשים אותו באדמה