אלת הנהר ובעיקר משוייכת לנהר הבויין האירי. בואן הייתה חברה בטואטה דה דנן וכל משפחתה צאצאי אותו גזע.  באירית העתיקה שמה נכתב כ- Boand ומאוחר יותר הוא שונה ל- Boaan. הפרשנות לשמה היא הפרה הלבנה.

היא הייתה אשתו של אלקמר, דמות מכובדת בטואטה דה דנן, אך הדגד’ה התאהב בה וניהל איתה רומן. הרומן ביניהם הביא אותה להרות את בנם, אנגוס, אל האהבה והנעורים. על מנת להסתיר את הריונה נאלץ הדגד’ה לעצור את הזמן וכך תשעת חודשי ההריון עברו כיום אחד, מבלי שבעלה ידע על הריונה וינסה לטרפד אותו.

יש חוקרים הסבורים שיש קשר בין האלה בואן לבין האלה בריגיד. הם משערים שמכיוון שבריגיד הייתה משמעותית יותר,  יתכן כי בואן היא סמליות מינורית, אך לא אלילה אחרת לגמרי.

נהר הבויין לא תמיד היה מוכר או ידוע באירלנד וסיפורים על יצירתו החלו להתפתח. יצירת הנהר נקשרה מאז ומתמיד עם האלה בואן. לאופן בו בואן יצר את הנהר היו תמיד שתי גרסאות מעט שונות.

גרסה 1 ליצירת נהר הבויין

גרסה זו מספרת סיפור על באר קסומה. סביב הבאר היו הרבה סיכונים ובעלה של בואן אסר עליה להתקרב לבאר. בואן התעלמה מההוראות של בעלה, ניגשה לבאר והתחילה להסתובב סביבו. תנועותיה המעגליות גירו את מי הבאר לעלות בעוצמה. כשהמים זינקו, הם יצרו את נהר הבויין. במהלך אותו אירוע איבדה האלה בואן זרוע, עין ורגל עקב השיטפון ולבסוף מתה. 

גרסה 2 ליצירת נהר הבויין

ההבדל בין הגרסאות הוא באופן מותה של האלה בואן. בגרסה זו המוות שלה אינו טרגי, אלא שמעוצמת המים שיצאו מהבאר היא מושלכת לנהר הבויין והופכת להיות דג סלמון. הפיכתה לסלמון הפכה אותה לאלת הנהר החדש ולסלמון החוכמה.