מהשרש אל הרוח: מסע לחקר העצמי
חרדה ואי ודאות
חלק 2- ההשפעות הפיזיות של החרדה
ההשפעות הפיזיות של חרדה הן כמעין הדהוד פנימי של רטט לא מאוזן, כמו פעימה שמבקשת את מקצבה הטבעי, אך מופרעת על ידי תדרי אי-שקט. הגוף, בהיותו כלי עדין, מגיב לכל גלי התודעה, ונושא בתוכו את ההד של חרדה דרך תחושות של מתח, כיווץ וחוסר שקט פנימי. תחושות אלו מופיעות באיברי הגוף, במערכת הנשימה, בקצב הלב- כולם מתאימים עצמם לשפת הגוף, הפועמת בתדר של חיפוש אחר יציבות.
החרדה בגוף היא הזמנה להקשבה עמוקה, היא אות פנימי שנועד להחזיר אתכם לעצמכם, לעצור לרגע ולבחון היכן נדרש להרפות ולהתחבר חזרה לנקודת המרכז שלכם. זו קריאה עדינה להתחבר למקור האיזון הפנימי, הנשען על חיבור לאדמה מצד אחד, ולנשימה הזורמת מצד שני. כל פעימת לב וכל נשימה הן כמו תפילה שקטה המושכת אתכם שוב ושוב אל התדר הנכון, אל ההרמוניה המקורית שלכם, ומתוך המקום הזה, בהדרגה, הרטט מתאזן והגוף מוצא מנוחתו.
המעגל של החרדה הוא כמו גל סוער הניזון מעצמו, אנרגיה שנכנסת לתוך עצמה, מתחזקת ומתעצמת. כשהחרדה מתעוררת, היא מפעילה דפוסי מחשבה ותחושות בגוף שמתקיימים ברטט גבוה, והופכים לנוכחות חוזרת ונשנית בתודעה. החוויה הרגשית מצטברת ומתחילה להטמיע מסרים סמויים- מסרים של חשש וחוסר יציבות שנחרטים בתודעה, וממשיכים להזין את מעגל החרדה.
בזמן שהחרדה מתעצמת, המודעות שלכם נוטה לשים לב רק למה שמחזק את תחושת הסכנה, ואינה רואה עוד את מה שבטוח ושליו. כך, הגוף והנפש נכנסים למצב של דריכות מתמשכת, ומערכות האנרגיה הפנימיות עוברות למצב מגננה. בהדרגה, המעגל הזה יוצר השפעה על בריאות הגוף והנפש – מערכת החיסון נחלשת, השרירים מתכווצים, והנשימה הופכת רדודה.
ההבנה של מעגל זה חיונית, משום שהיא מאפשרת לכם לראות את החרדה לא כמציאות שאין ממנה מוצא, אלא כדפוס שניתן לפרוץ. עצם ההבנה שהחרדה מתוחזקת על ידי חזרתיות ותודעה ממוקדת, מאפשרת להתחיל להחזיר את האנרגיה אל תוך מחזור של ריפוי. למצוא רגעי נחת, לנתב את תשומת הלב לחוויות של ביטחון ושלווה, ולשחרר בהדרגה את הגוף והתודעה מכבלי הפחד.
המסע לעצירת המעגל מתחיל בתשומת לב . בהכרה ובבחירה להתחבר לאמת פנימית של איזון, ידיעה שבכל רגע קיימת אפשרות לבחור את התדר הנכון, ולעגן את עצמכם בתחושת יציבות פנימית.
כדי להתחבר מחדש לאיזון ולשחרר את האנרגיה של החרדה, הרשו לעצמכם לחזור אל הפשטות, אל מקורות השקט שבתוככם ומסביבכם.
צאו לטבע, חפשו את המרחבים הפתוחים, נשמו את הירוק שמסביב ואת אוויר החיים. האטו את הקצב, והתמסרו לנשימה איטית ומודעת, כמו מעיין פנימי שזורם מחדש.
בחרו לעשות דברים שמשמחים את הלב – יצירה, מוזיקה, תנועה, כל דבר שמזין את הנפש ומחזיר אותה למצב של זרימה.
אפשרו לעצמכם רגעים של נוכחות מלאה, בין אם במפגש עם אדם אהוב, בקריאה מעוררת השראה, או אפילו בכוס תה שקטה. אלו רגעים שמזכירים לכם שהאיזון אינו יעד מרוחק, אלא חוויה פנימית זמינה בכל רגע. בתשומת הלב הקטנה ביותר, בפשטות של חיבור לעצמכם.