עינו של רא הוא תואר חשוב במיתולוגיה המצרית, אבל הוא לא שייך לאלה אחת בלבד. זהו תפקיד מטפורי, והיו כמה אלות שזכו בתואר הזה בזמנים שונים או בהקשרים שונים, כולל סחמט, בסתת, וגם חתור.

“עינו של רא” היא ייצוג של כוח ההגנה והנקמה של רא, אל השמש. מדובר בכוח נשי הרסני שמגן על הסדר הקוסמי ומבצע את פקודותיו של רא. זהו כוח עוצמתי אבל לעיתים נדרש לרסן אותו כדי שלא יהפוך להרסני מדי.

קשרי האלות לתפקיד “עינו של רא”:

בשלושתן יש קווי דמיון משמעותיים, והן נחשבות לעיתים להתגלמויות שונות של אותה אנרגיה נשית, שהיא כוחו של רא – אל השמש.

שלושתן כבנותיו של רא

במיתולוגיה המצרית, רא נחשב למקור כוחם של אלי הפנתיאון, ולעיתים מתואר כאביהן של אלות רבות. סחמט, בסתת וחתור נתפסות כבנותיו של רא בהיבטים שונים:

סחמט – מייצגת את הזעם, הכוח ההרסני והקטלני של רא. היא נשלחת כעונש לאנושות כדי להחזיר את הסדר הקוסמי.

בסתת- מגלמת את ההגנה האימהית, האיזון והשמירה. היא מבטאת את הצד הרך יותר של עינו של רא.

חתור- מסמלת אהבה, שמחה ופוריות, תוך שהיא שומרת גם על הכוח המגן של רא.

שלוש פנים של אותה אנרגיה נשית

במיתוסים מסוימים, שלושת האלות נתפסות כהיבטים שונים של אותה ישות נשית, המחוברת לכוחו של רא. כל אחת מגלמת צד אחר של כוח נשי, והן משולבות לעיתים בתפיסות מעגליות:

חתור: ההיבט המעניק חיים ומזין.

סחמט: ההיבט ההרסני, שמסמל את סוף מחזור החיים או את הזעם שמגן על הבריאה.

בסתת:  ההיבט המאזן, המשלב הגנה רכה ושקט פנימי.

מה המשמעות של התפיסה הזו?

הרעיון שהן בעצם שלוש פנים של כוח אחד מלמד אותנו על התפיסה המצרית של איזון ככוח מרכזי:

ההרס אינו עומד בפני עצמו; הוא חלק ממחזור חיים שבו ההרס מביא צמיחה.

כל כוח, גם אם הוא חזק ופראי כמו סחמט, זקוק לאיזון שמיוצג דרך הדמויות האחרות, כמו בסתת וחתור.