העייפות הזו היא לא עצלות, ולא כישלון. היא סימן שהנפש כבר לא מוכנה להחזיק את מה שמכביד עליה. דווקא כשנגמר – את יכולה לראות מה לא שייך, ומה נשאר גם בלי מאמץ.
העייפות לא באה להוריד אותך, היא באה ליישר קו עם האמת שלך.
כשאת מפסיקה להילחם כדי להחזיק – את מתחילה לזהות מה באמת שלך.