[קלפי שער ההסכמה]
הצעקה בתוכך שאת סוף סוף שומעת
היא לא התחילה עכשיו – פשוט הסכמת להקשיב לה.
הצעקה הזו לא חדשה. היא הייתה שם הרבה זמן.
מתחת למילים, בתוך השקט המאולץ, בין השכבות שהעמדת כדי להמשיך להתקדם.
היא לא ביקשה לצרוח – רק להישמע.
ועכשיו, כשהקשבת לה, היא כבר לא צריכה לצעוק.
היא פשוט מצביעה על מקום שמבקש שיכירו בו.
מה שצועק בך – לא רוצה להכאיב, רק להרגיש שיש לו מקום.
