לא הכול נשרף. רק מה שכבר לא היה את.

המסכה לא הייתה שקר. היא הייתה הגנה.
אבל ההגנה הזו התחילה לחנוק.
משהו בתוכך כבר לא הסכים להחזיק את התפקיד.
והחיים, בדרכם, הדליקו אש.
לא אש של הרס – אש של חשיפה.
שחשפה את מי שאת, מתחת למה שהתרגלת להיות.
אולי זה כואב,
אבל את כבר נושמת.

המסכה נפלה, ועכשיו אפשר סוף סוף לנשום.