היא רק הלכה עם הלב – ובדרך, פתחה שער.

היא לא נשלחה על ידי מישהו.
היא לא נשאה תואר, ולא לבשה לבוש מיוחד.
היא פשוט הלכה עם מה שידעה בלב.
אמרה מילה, עשתה צעד, פתחה דלת.
בלי לדעת – שינתה תדר.
היא לא ניסתה לשנות את העולם,
רק הסכימה להיות נאמנה למה שבתוכה קרא לה.

ולפעמים, זה כל מה שנדרש:
מישהי שלא מחכה לאישור,
ולא יודעת שהיא "שליחה",
אבל הנוכחות שלה נושאת מסר עתיק.

לא כל שליחות באה עם חצוצרה.
לפעמים היא פשוט נושמת דרכך, כמו ניגון עדין ברקע.