ההמתנה נגמרה – לא כי הכול מוכן, אלא כי את כבר לא יכולה להסתתר.
חיכית להבשלה, להסכמה, לביטחון. חיכית שמישהו יגיד "עכשיו" וייתן לך רשות. אבל עכשיו את כבר יודעת: משהו בך כבר לא יכול להתקפל פנימה. הפחד עדיין נוכח – אבל גם הכנפיים פתוחות. ואת יודעת בלב: זה הרגע לפרוש אותן.
זה לא עניין של מוכנות מושלמת – אלא של שליחות שמבקשת להתממש, ואת הכלי שנולד לתת לה צורה.