את לא מגלה משהו חדש.
את רק מסכימה להיזכר.
במהות שהייתה שם תמיד.
בקול העתיק שלך,
בתמימות שלא הלכה לאיבוד,
בעוצמה שידעה את הדרך עוד לפני שהייתה מפה.

זה רגע של הכרה.

ואולי את לא יודעת להסביר – אבל את מזהה.
משהו עמוק בתוכך זוכר אותך.

יש דברים שלא צריך ללמוד – רק להיזכר שאת יודעת.