[קלפי שער ההזכרות]
הגעגוע שידע לפני שהלב הבין
מה שאת מתגעגעת אליו – לא הלך לשום מקום. הוא רק חיכה שתזכרי.
לפעמים את מתגעגעת, ולא יודעת למה.
זה לא געגוע למישהו או לרגע שהיה,
זה משהו עמוק יותר, עתיק יותר,
שמהדהד בתוכך כמו שדה מוכר.
לא את מחפשת אותו – הוא זה שקורא לך.
הוא לא בא מהלב, הוא קדם לו.
הוא תמיד היה שם. חי, שקט,
כמו שדה מוכר שקרא לך בשם.
זה לא געגוע של כאב, זה געגוע שהוא זכרון רוטט
