הרכות הכירה את הדרך פנימה, והתיישבה בלבהיו רגעים ששכחת.שהקשיחות נראתה לך כמו הדרך היחידה להחזיק מעמד.שחשבת שאם תתרככי – תישברי.אבל הרכות לא ביקשה רשות.היא פשוט זכרה אותך.נכנסה בשקט, בלי רעש, בלי תנאים.כמו יד ישנה שנשלחה מתוכך,וליטפה את המקום ששכח איך להיפתח.היא לא ביקשה שתביני. היא רק רצתה שתהיי.יש בך חלק שזוכר איך להיות רכה.