יש זכרונות שכל תכליתם היא רק לפתוח את הדלת פנימה

הם לא שייכים לזמן מסוים.
לא לתמונה, לא לשם, לא לאירוע.
אבל כשאחד מהם נוגע בך – משהו נפתח.

הוא לא מספר את מה שקרה,
אלא את מה שתמיד היה בך, גם אם לא ידעת לקרוא לו בשם.

זה לא זיכרון של עבר,
זה זיכרון של מהות.
הוא לא מבקש הוכחה, רק נוכחות.

לא כל זיכרון בא להזכיר מה היה. יש כאלו שבאים להזכיר לך מי את.