[קלפי שער ההזכרות]
הידיעה שחיכתה בתוכך בסבלנות
היא לא תמיד דיברה, אבל אף פעם לא עזבה.
היו רגעים שלא שמעת אותה.
תקופות שבהן העדפת להקשיב לרעש.
אבל היא לא נבהלה מהמרחק.
לא התערבה, לא דרשה, לא שכנעה.
היא רק חיכתה –
בידיעה שזה רק עניין של זמן
עד שתחזרי אליה.
כשהפסקת לחפש בחוץ,
פגשת אותה שוב – כאילו לא נפרדתן מעולם.
היא לא הופיעה כשחיפשת, אלא כשנרגעת.
