אי אפשר עוד להשתיק את מה שכבר בוער.

הקול שלך הוא לא איום – הוא זיכרון של אמת.
השתיקה לא מגינה עלייך, היא רק מקפיאה את מי שאת אמורה להיות.

אם תמשיכי להחניק את מה שאת כבר יודעת, משהו עמוק בתוכך יכבה.
ואמת שלא נאמרת, עלולה להיות פחות מדויקת כשכבר תאמר.

האם תיתני לה לצאת, בזמן שעדיין יש מרחב לעשות את זה מתוך בחירה?