כל דפוס החיים הדרואידי בא בעקבות מחזורי הטבע. הם צפו במעגלי הירח והשמש, והשתמשו בכוחות הטבע על מנת להתפתח מבחינה רוחנית ומאגית .
הם האמינו שאם מצליחים להסתנכרן עם כוחות הטבע, אפשר לרתום אותם לעזרה ואז מקבלים כוחות שהן מעל הטבע. 

ביול – יום ההיפוך החורפי, הדרואידים היו יושבים על תלוליות אדמה לאורך כל הלילה, מחכים לזריחה, כאשר הם ייוולדו מחדש.

הם למדו פסוקים עתיקים, פילוסופיה טבעית, אסטרונומיה והיו קשורים לאלים. 
מייחסים להם יכולות קסם רבות כמו טלקינזיס, טלפתיה, יכולת להתרומם באוויר, יכולת להיות בלתי נראה, לעבור דרך מחסומי הזמן, להקים מתים ועוד

מקומות הפולחן שלהם (מקדשי הדרואידים) היו אזורים שקטים ומבודדים, כמו קרחות יער, ויערות, ומעגלי אבן. ככל הנראה מעגל האבן המפורסם ביותר בבריטניה הקשור בהם הוא סטונאייג’, אנדרטה עתיקה שראשיתה בשנת 2400 לפני הספירה. גם האי הקטן אינגליזי השייך לווילס, נחשב למקום פולחן דרואידי וההנחה היא כי שם התקיימו הלימודים לכוהנות.

החוכמה הדרואידית הייתה מורכבת ממספר גדול של פסוקים שנלמדו בעל פה, וארך כ-20 שנה ללמוד את כל הפסוקים. כפי הנראה נלמדו שם שירה, אסטרונומיה, גאומטריה מקודשת, תפילות ולחשים, קסמים ושיקויים, אך אפילו לא שורה אחת שרדה ואין אף אגדה שניתן לכנותה דרואידית טהורה, ללא הוספת שכבה נוצרית.

מאחר והדרואידים לא השתמשו בשפה כתובה, זו גם הסיבה שיודעים עליהם כל כך מעט. התיעודים המוקדמים ביותר הידועים של הדרואידים מגיעים מהמאה ה -3 לפני הספירה. 

הידע העיקרי אליהם מגיע רק כיד שנייה ובעיקר מיוליוס קיסר שכבש את גאליה.
סופרים רומאיים הצהירו כי הדרואידים הקריבו קורבנות אנוש לאלה שחולים קשה או בסכנת מוות קרבה. הם סיפרו כי אמנם הדרואידים העדיפו להקריב עבריינים, אך היו גם בוחרים קורבנות תמימים במידת הצורך, והציגו אותם כברבריים. קצת קשה לקבל זאת מהם כאשר חלק מהנאות חייהם היו לצפות במופעי גלדיאטורים מדממים.

כיום יש חוקרים האומרים כי הטענה שהדרואידים הקריבו קורבנות אדם ע”י הדרואידים אינה נכונה. בעוד הדרואידים היו תמיד נוכחים במהלך הקרבת קורבנות, לא הם ביצעו אותם אלא קבוצה אחרת וכי הסופרים הרומאים היו עוינים בכתיבתם כלפי הדרואידים כפי שהיו לכל התרבויות אותם כבשו.