מסורת פרי
מסורת פרי, היא צורה מודרנית של כישוף שמקורו באמצע המאה ה-20.
הוא פותח על ידי ויקטור וקורה אנדרסון, שנעזרו בהשפעות קסומות ורוחניות שונות כדי ליצור מסורת ייחודית ומובחנת.
יש כאלו הקוראים לה פיירי (Fairy) מכיוון שהחניכה של ויקטור אנדרסון נעשתה ע”י ישות שהציגה עצמה כפיה, ובגלל התוספות של גווידיון פנדרן -חניך מרכזי של ויקטור, אולם לא מדובר בכישוף שקשור בפיות.
הנה כמה נקודות מפתח על מסורת הפרי של הכישוף:
מקורות השפעה
מסורת הפרי משלבת אלמנטים ממקורות מגוונים, כולל מסורות עממיות אירופאיות, דתות אפריקאיות, הונה הוואית, מיסטיקה נוצרית כולל קבלה שהתנצרה, מיתולוגיה יזידית, טקסטים גנוסטיים, טנטרה, הרמטיקה ועוד. היא ממשיכה לשלב את הקסם והמסתורין של תרבויות עתיקות ומתפתחות לתוך המרחב העשיר והרב גוני שלה.
דגש על טרנספורמציה אישית
כישוף פרי שם דגש חזק על צמיחה אישית והתפתחות רוחנית. הוא מבקש להעצים אנשים לטפח את הכוח האישי שלהם ולהתחבר למהות האלוהית שלהם, המכונה לעתים קרובות העצמי האלוהי או הכוכב האלוהי.
3 נשמות ואנרגיות יסוד
מסורת הפרי מכירה במושג של שלוש נשמות בתוך כל אדם: ה-Fetch (המחובר לגוף הפיזי), מְדַבֵּר (הקשור לנפש ולרגשות), והעצמי האלוהי (המהות האלוהית). בנוסף, מתרגלי פרי עובדים עם אנרגיות יסוד, כולל אש, מים, אוויר ואדמה, כדי להעמיק את הקסם שלהם.
פילוסופיה לא דואליסטית
תפיסת עולם לא דואליסטית הרואה באלוהי כאימננטי (אל שמהווה את העולם כולו ונמצא בכל) וגם טרנסצנדנטי (מחוצה לנו, מעבר לטבע) . הוא מזהה את החיבור בין כל הדברים ומבקש למצוא איזון והרמוניה בתוך העצמי והעולם הרחב.
תפיסת עולם לא דואליסטית היא פרספקטיבה פילוסופית ורוחנית הדוחה את הרעיון של הפרדה או דיכוטומיה קפדנית בין שני מושגים או מציאויות מנוגדות. בהקשר של רוחניות והאלוהי, אי-דואליזם מציע שהאלוהי הוא גם אימננטי וגם טרנסצנדנטי בו-זמנית, במקום להיות מוגבל לזה או לזה.
טקסים
טקסי פרי כוללים לעתים קרובות טראנס אקסטטי, מזמורים, עבודת אנרגיה, הדמיה וכישוף. המסורת שמה דגש חזק על התגלמות וחוויה חושנית, תוך ניצול כלים של תנועה, ריקוד וכלים פולחניים כדי להתחבר אל תחושת קדושה.
שומרים ואלוהויות
מתרגלי פרי עובדים עם פנתיאון של אלוהויות וישויות המכונה השומרים. אלה כוללים אלוהויות מתרבויות שונות, כמו גם דמויות ארכיטיפיות ומדריכים אישיים. פנתיאון פרי כולל לעתים קרובות דמויות כמו אלת הכוכבים, האל הכחול, וישויות נוספות.
ההיסטוריה של מסורת פרי:
את מסורת הכישוף הזו פיתח השמאן והמשורר העיוור ויקטור אנדרסון (1917-2001)
ויקטור טען כי זכר חיים קודמים בהם חי בתרבויות שונות והחזיק בתארים גבוהים בעלי משמעות רוחנית דתית.
כמו כן הוא חווה חוויות טראנס שהובילו אותו לחשוב שהליבה של מסורת פרי עתיקה מאוד. הוא טען כי שורשי מסורת הפרי קשורות בצורות הראשוניות ביותר של הקסם האנושי. צורות שלא שייכות למקום או תרבות ספציפית.
עם זאת חשוב לזכור כי מסורת הפרי היום אינה כישוף עתיק יומין אלא כישוף פוסט-מודרני.
למרות האקלקטיות הרבה, ויקטור שמר ביסודה של הפרקטיות הזו על תרגול פנימי עקבי של הפילוסופיות המאגיות השונות.
למרות שמחשיבים את ויקטור אנדרסון למייסד דרך זו, הוא לא ראה את עצמו ככזה אלא כמאסטר.
ויקטור עבר חניכה ספונטנית ביער ליד ביתו באורגון, שגרם לו לראות למרות העיוורון שלו בצורה מלאה. היישות שחנכה אותו תיארה עצמה כפיה. היא הדריכה אותו בשימוש פולחני דרך עשבים ומשחות שונות.
מכיוון שפרי ההתחילה כמסורת בעל פה, אין דרך “רשמית” אחת לאיית אותה. בשנות ה-90 ויקטור החל לאיית אותו “פרי” Feri , על מנת להבדיל אותו ממסורות שונות שעוסקות בפיות.
עם זאת כל איות אחר אינו טעות.
גוף המידע של מסורת הפרי עוסק גם בתרגולים ספציפיים, אך לא פחות מכך בחוויות אנרגטיות.
גווידיון פנדרן Gwydion Pendderwen
פנדרן עבד עם ויקטור בשנות ה50 וה60 ונחשב לבן האומנה של ויקטור וקורה. בעיני חלק מהמתרגלים הוא נחשב לאחד ממייסדיו.
הוא גם תרגל ולימד אלמנטים של וודו, היה בקיא בחוכמה הקלטית וגם בתרבות הוולשית, וככזה הוא הוא שם דגש על פיות, כפי שבאות לידי ביטוי באמצעות מנהגים ופולקלור קלטי וולשי.
שושלות רבות שיוצאות מתורת הליבה של אנדרסון
ויקטור וקורה אנדרסון לימדו מגוון רחב של חומר שנשאב ממקורות תרבותיים רבים, אולם מסורת זו התפתחה לכיוונים חדשים ע”י חניכים שונים.
גווידיון פנדרן משך לכיוון של אלמנטים קלטיים ואל הוודו, מה שהוסיף עבודת פיות, ואספקטים שמאניים פסיכדליים.
כיום זרם זה מאוד מבודד ולא מוכר.
שושלת חשובה נוספת הנקראת Vanthe, שהוקמה בתחילת שנות ה-70 על ידי אליסון הארלו, שמה דגש על עבודה עם מגוון אלוהויות ורוחות, ובעיקר על אלות אפלות.
סטארהוק Starhaw המוכרת לרבים ממסורת הריקליימינג Reclaiming, היתה גם היא חניכה של מסורת הפרי.
בשלב מסוים היא נפרדה מהם והקימה את הריקליימינג, כשהיא משלבת בה אלמנטים מתוך הפרי. מסורת הריקליימינג שמה דגש על מודעות חברתית ופוליטית.
באמצע שנות ה-70, סטיב היוול, אלדרי ליטלוולף וגבריאל קרילו החלו תהליך של כתיבה ומחקר מושגי הליבה של הפרי, פרטו אותם ושכללו אותם לתרגילים מעשיים וכלי הוראה, ובכך פתחו את ההכשרה לקהל רחב יותר.
יש עוד שושלות שונות שיצאו מתוך מסורת הפרי ולקחו אותה לכיוונים שונים.
כך או אחת, השושלות השונות הם דרך כישוף שמבקשת לעשות שינוי אצל היחיד (שינוי רוחני) וגם בעולם החומר (כישוף).
