והנה סיפור מסורתי לילדים, הקושר יחדיו את האלה ואת הארנבת והביצה:

פעם ממלכת החיות התכנסה בהתרגשות גדולה. הייתה צריכה להיות מסיבה מאוד מיוחדת ואורחת מיוחדת מאוד היה צריכה לבוא לבקר אותם. האורחת המיוחדת הייתה לא אחרת מאשר האלה אוסטרה עצמה, וכל בעל חיים רצה להעניק לה מתנה מיוחדת .
חלק מבעלי החיים היו עשירים מאוד וחלק היו עניים מאוד, אך כולם הלכו להכין את מתנותיהם למען האלה. הארנב היה מאוד נרגש, הוא אהב מאוד את האלה ולמרות שלא היה לו דבר, היה לו לב נדיב,  והוא רצה לתת לה את המתנה הכי טובה שהוא יכול למצוא.

הארנב מיהר הביתה לראות מה הוא יכול למצוא לתת לאלה – הוא הביט בכל מקום, בארונות ומתחת למיטה, אבל לא היה שום דבר, אפילו המזווה היה ריק, לא היה לו שום דבר לתת לה. חוץ מדבר אחד. על המדף במזווה הייתה ביצה אחת. וזהו. זה היה הדבר היחיד שנשאר לו. הארנב לקח את הביצה בעדינות מהמזווה ועיטר אותה באהבה ולקח אותה לחגיגה.

הארנב היה מודאג מאוד, כל שאר בעלי החיים נתנו את מתנותיהם מזהב וכסף ותכשיטים יקרים וכל מה שהיה לארנב הייתה הביצה. בסופו של דבר כל המתנות ניתנו וביצה נשארה אחרונה. הארנב הגיש בביישנות רבה את הביצה לאלה. אוסטרה לקחה את הביצה והביטה בה וראתה את רוחו האמיתית של הארנב. ואז מינתה את הארנב לבעל החיים המיוחד ביותר שלה – מכיוון שהוא מסר לה את כל מה שהיה לו .