אוסטרה- נקודת שוויון אביבית
נקודת השוויון האביבית חלה ב20 למרץ. ביום זה חוגגים את אוסטרה Ostara, שמסמן את סיום החורף ותחילת האביב.
אוסטרה- נקודת איזון מושלמת במסע בגלגל השנה. הלילה והיום באורך שווה ובשיווי משקל מושלם לרגע אחד של מפגש לילי. והנה עוד רגע עובר והאור מתגבר על החושך ומתחילים מסע של צמיחה והתרחבות לעוד רבע שנה.
עולם הטבע מתעורר לחיים, השמש מתחזקת והימים נעשים ארוכים וחמים יותר (עד לשיאו ב 21.6 -יום ההיפוך הקייצי, בו יהיה היום הארוך ביותר בשנה)
הלחישה העדינה שהתחילה באימבולק מתקיימת כעת בפוריות הניכרת והשופעת של כדור הארץ. התקוות של אימבולק הפכו לפעולה.
זה היום הראשון של האביב!
אוסטרה הוא חג פגאני על שם אלת האביב והשחר (שמקורה גרמני) הקשורה בפוריות, התחדשות ולידה. היא רוחות האביב החמות הראשונות, הציפורים שחוזרות, הניצנים על העצים והפרחים שצצים בכל פינה. היא האדמה המתעוררת.
הסמלים של אוסטרה (ומי אמרה אסטרוגן?) הם הארנבות והביצים. הביצים הם סמל לחיים חדשים והיו מקור מבורך לחלבון עבור אבותינו הרעבים בחורף, והארנבות מסמלות פוריות שכן זהו בעל חיים המתרבה מהר .
במסורת העתיקה יותר והידועה פחות, הארנבת היתה ציפור (כנראה סנונית) שהגיעה אל אוסטרה כשליחה קפואה. והאלה, שמצאה את השליח המכונף הצילה אותה מהקור והפכה אותה לארנבת קטנה ומהירה עם אוזניים ארוכות, ומעיל פרווה חם. מכאן והלאה הארנבת, סמל הפוריות, נודעה כחברה ושליחה של אלת האביב, ולזכר קיומה הקודם כציפור, מטילה הארנבת ביצים, שהן סמל להתעוררות האדמה ולהתחדשות החיים.
לאן עוד קשורות הארנבת והביצים? לחג הפסחא (איסטר) שנחגג קצת אחרי אוסטרה. חג הפסחא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו. ומה לו ולאוסטרה? כאשר הנצרות הגיעה באמצעות המיסיונרים הראשונים אל העולם העתיק יותר, הם לקחו את הפסטיבל סביב חג זה, וקידשו את קיומו לצורת האמונה הנוצרית.
עוד מעניין כי בתרבויות שונות מתייחסים לארנב הפסחא כזכר, אך בכל זאת מדובר בארנב שנותן ביצים, אז לעיתים נמצא שההתייחסות היא נקבית.
הביצה (וכל הזרעים) מכילה את ‘כל הפוטנציאל’, מלאת הבטחה וחיים חדשים. זה מסמל את לידתו מחדש של הטבע, את פוריות כדור הארץ ואת כל הבריאה. במסורות רבות הביצה היא סמל לכל היקום. הביצה ה’קוסמית’ מכילה איזון של זכר ונקבה, בהיר וכהה (חלמון וחלבון) , מתאים בדיוק לנקודת השוויון האביבית.
והנה סיפור מסורתי לילדים, הקושר יחדיו את האלה ואת הארנבת והביצה:
פעם ממלכת החיות התכנסה בהתרגשות גדולה. הייתה צריכה להיות מסיבה מאוד מיוחדת ואורחת מיוחדת מאוד היה צריכה לבוא לבקר אותם. האורחת המיוחדת הייתה לא אחרת מאשר האלה אוסטרה עצמה, וכל בעל חיים רצה להעניק לה מתנה מיוחדת .
חלק מבעלי החיים היו עשירים מאוד וחלק היו עניים מאוד, אך כולם הלכו להכין את מתנותיהם למען האלה. הארנב היה מאוד נרגש, הוא אהב מאוד את האלה ולמרות שלא היה לו דבר, היה לו לב נדיב, והוא רצה לתת לה את המתנה הכי טובה שהוא יכול למצוא.
הארנב מיהר הביתה לראות מה הוא יכול למצוא לתת לאלה – הוא הביט בכל מקום, בארונות ומתחת למיטה, אבל לא היה שום דבר, אפילו המזווה היה ריק, לא היה לו שום דבר לתת לה. חוץ מדבר אחד. על המדף במזווה הייתה ביצה אחת. וזהו. זה היה הדבר היחיד שנשאר לו. הארנב לקח את הביצה בעדינות מהמזווה ועיטר אותה באהבה ולקח אותה לחגיגה.
הארנב היה מודאג מאוד, כל שאר בעלי החיים נתנו את מתנותיהם מזהב וכסף ותכשיטים יקרים וכל מה שהיה לארנב הייתה הביצה. בסופו של דבר כל המתנות ניתנו וביצה נשארה אחרונה. הארנב הגיש בביישנות רבה את הביצה לאלה. אוסטרה לקחה את הביצה והביטה בה וראתה את רוחו האמיתית של הארנב. ואז מינתה את הארנב לבעל החיים המיוחד ביותר שלה – מכיוון שהוא מסר לה את כל מה שהיה לו .
מבחינת היבט של האלה, אוסטרה נחווית כעלמה צעירה, היא עטורה בפרחים או בעלים ירוקים חדשים, ולעתים קרובות רוקדת.
רעיונות לאלטר– ביצים צבעוניות, זרעים, נוצות, כל פרחי האביב, והרבה עלים ירוקים.
נוהגים בבוקר יום השוויון האביבי, לשטוף במים בניחוח פרחים את הבית על מנת לזמן מזל ובריאות טובה.
רעיון לטקס אישי- שוויון האביב בדגש על לידה מחדש
מכיוון שאוסטרה הוא זמן של איזון, זמן של חלקים שווים של אור וחושך, אנחנו נעבוד עם שניהם.
את הטקס הזה רצוי לבצע בחוץ בשעות שעדיין יש חושך, כך שבמהלך הטקס יהיה מעבר מחושך לאור.
את הטקס מתחילים בכל דרך שאת עובדת בה, בצורה שבה את יוצרת מעגל טקסי.
כדאי ללבוד בגדים לבנים ומעל לעטוף עצמך בבד שחור, שעם עלות השחר תסירי אותו.
עבדי עם לפחות 2 נרות, אחד ירוק או לבן והשני שחור. מכיוון שלא קל להשיג נרות שחורים ( אני את שלי מכינה בעצמי) אני ממליצה שיהיה לך פמוט שחור. שלפחות מבחינה סמלית הנר ייצג את החורף או החושך ממנו אנחנו יוצאים. ( חושך לא במובן רע! )
הכיני בקערית מעט דבש, וגם שקית יפה קטנה עם זרעים.
הכיני 4 אלמנטים:
קטורת למזרח
את הנרות שימי בדרום. בתחילת הטקס הדליקי רק את השחור
כוס מים (מהודרת) למערב
קערית מלח או אדמה לצפון
יש אסכולות שונות לגבי הכיוונים, אז הרגישי בנוח לפעול לפי מה שמדויק לך.
את יכולה לזמן את מי מהכוחות שאת עובדת איתם, אבל הרעיון הוא לשבת במדיטציה קצת לפני עלות השחר ולראות איפה את תיכף יוצאת מחושך לאור.
איזה חלקים רוצים להתגלות בך? מה בתוכך כבר ספג מספיק אדמה ויכול תיכף לפרוח? זהו זמן של לידה מחדש לא רק לטבע אלא גם עבורנו.
את יושבת במעגל ומסביבך 4 האלמנטים. פנייך מזרחה. משם היום עולה.
לאחר המדיטציה וממש עם עלות השחר, הסירי את הבד השחור.
את מדליקה את הקטורת במזרח. מעבירה אותה סביבך.
“בברכה הרוח המקודשת, אני מקבלת ידע וחוכמה ללידה מחדש שלי. היום אני נולדת מחדש”
פונה אל הנרות בדרום. מדליקה גם את הנר הלבן או הירוק
“בברכה האש המקודשת, אני מקבלת לתוכי אור, חיים וצמחיה מחודשים. היום אני נולדת מחדש”
פונה אל המים במערב
“בברכת המים המבורכים, אני מקבלת לתוכי את החגיגיות של הזרימה החדשה. מחושך לאור, מחורף לאביב, מהאדמה לצמיחה. היום אני נולדת מחדש”
שותה מעט מן המים.
פונה אל האדמה או המלח בצפון
“בברכת האדמה אני היום נולדת מחדש”
שפשפי את ידייך במלח או באדמה.
קחי את שקית הזרעים והמשיכי לשבת כך עוד כמה רגעים. התענגי על התחושות שעולות ושלחי אותן אל השקית, עם כוונות טהורות ליצירה שאת מבקשת להביא לעולם בתקופה הקרובה.
“זרעים קטנים הופכים לנבטים, ונבטים הופכים לצמחים- כך גם הזרע של רצוני, ילך ויגדל ויתעצם עד שיתגשם במלואו לטובתי הגבוהה ביותר”
ערבבי בידייך את המים שנשארו עם האדמה ועם הדבש ותני אותם מנחה לאדמה.
סגרי את המעגל ואת הטקס בהודיה.
את שקית הזרעים שימי באלטר שלך ובהמשך פזרי באדמה.
חג אביב שמח ופורה!
