עשתרת במקרא

עשתרת מופיעה במספר פסוקים מקראיים, לרוב בהקשר שלילי ומגנה, כחלק מעבודה זרה שעם ישראל נטה אחריה.

הציטוט הברור ביותר נמצא בספר מלכים א׳:

"וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים, וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקּוּץ עַמֹּנִים"
מלכים א', י״א 5

כאן עשתרת מזוהה כאלת צידונים (פיניקים), ושמה נקשר בפולחנים אסורים.
המקרא אינו מפרט כיצד נראה פולחנה, אך ניכר שהיא הייתה דמות מוכרת ופעילה, ככל הנראה גם בירושלים עצמה.

ובהמשך אותו פרק:

"וַיִּבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לְכְמוֹשׁ שִׁקּוּץ מוֹאָב, בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם, וּלְמֹלֶךְ שִׁקּוּץ בְּנֵי עַמֹּן. וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת הַמַּקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן"
מלכים א', י״א 7–8

עשתרת אינה מוזכרת במפורש, אבל כנראה שמובלעת בו כהמשך ישיר לפסוק הקודם. הפסוק מדבר על "כָּל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת", וההבנה המסורתית היא ששלמה בנה כמה וכמה מקומות פולחן לנשותיו הנכריות, ביניהם גם לעשתרת שהיתה אלה חשובה ומרכזית באותה תקופה.

עשתרת בלוחות אוגרית ופיניקיה

בכתבים האוגריתיים (לוחות שנמצאו בעיר אוגרית שבסוריה של היום, מהמאה ה-14 לפנה"ס), עשתרת נזכרת בשם "עֲתַרַת" או "עֲתַרַת רַחַמִים".
היא מופיעה לצד ענת ובעל, ולעיתים מתוארת כשותפה או בת ברית לאלים אחרים.

בכתובות פיניקיות (כאלו שננמאו בקפריסין), נמצא שמה של עשתרת בכתיב פִּינִיקִי עתיק,  לעיתים עם התואר "רבת"- גבירה, גדולה.

כתובות נדר (הקדשת חפץ לאל\אלה בתמורה לשמירה, ריפוי, פריון וכד'), מקדשים, ושמות מלכים כללו את שמה, מה שמעיד על מרכזיותה הדתית-חברתית.

עשתרת כאפרודיטה וכוונוס

עם התפשטות התרבות הפיניקית והאוגריתית דרך המסחר ליוון ולרומא, החלה הטמעה של הדמות עשתרת בתרבויות אחרות.
ביוון- אפרדיטה קיבלה את התכונות שלה. ברומא, ההשפעה נמשכה דרך ונוס, שגם היא נושאת תכונות של פריון, יופי, וגם מלחמה. 

עשתרת כגלגול או כפיצול

בעוד חלק מהחוקרים רואים את עשתרת כישות נפרדת שהתפתחה במקביל לאשרה וענת, אחרים מציעים שהיא:

• גלגול מאוחר של אשרה- כמעין התמיינות של הפן המיני מתוך הפן האמהי.
• תודעה שהתפצלה לצד ענת, כשענת מגלמת את כוח המוות והדם, ועשתרת את הפיתוי והחיים.

את הבלבול בין הדמויות רואים גם במקרא: בעוד עשתרת מופיעה במפורש, אשרה נזכרת בעיקר דרך סמלים ("האשרה והתעודות" שניגע בזה במאמר עליה), וענת בכלל לא מופיעה בשם.