מקצבי הזמן
ירחים, חגים ומחזורים חוזרים:
איך הם פוגשים אותנו בנקודת הזמן הזו
זמן מיכאל- האומץ למצוא את האור בתוכנו
בסוף ספטמבר חל במסורת האנתרופוסופית חג מיכאל, אבל מיכאל לא שייך רק ליום אחד. התקופה שסביב סוף ספטמבר והכניסה אל הסתיו נחשבת ל זמן מיכאלי – זמן שמלווה את המעבר מן האור הגדול של הקיץ אל הימים שהולכים ומתקצרים.
כמה מחשבות לקראת הסתיו
לא כל דבר צריך לקחת איתנו לעונה הבאה.
אנחנו סוחבות איתנו הרבה דברים פשוט מפני שכבר התרגלנו לסחוב אותם. הרגלים, מחויבויות, קשרים, מחשבות על עצמנו, דברים שפעם התאימו לנו ואולי כבר לא.
ירח מלא בעקרב- בין עומק ליציבות
הירח המלא (1.5) פתח שער רגשי עמוק במיוחד.
כמו בכל ירח מלא, זהו רגע שבו משהו מגיע לשיא, כדי לחשוף את מה שכבר נרקם מתחת לפני השטח. אלא שכשהשיא הזה מתרחש דרך האנרגיה של עקרב, החשיפה לא מתרחשת על פני השטח אלא במעמקים.
בלטיין- כשהחיים מתחילים להתרחב
בלטיין הוא חג אדמה פגאני מתוך גלגל השנה שנחגג ב1.5 ומסמן את שיא האביב ואת תחילת הקיץ. זהו זמן שבו הבע סביבנו פורח- הימים מתארכים, הצמיחה מתגברת, ומשהו בחיים עצמם מבקש לצאת החוצה. זהו רגע בגלגל השנה שבו משהו בטבע כבר לא יכול להישאר סגור.
לנשום בתוך נקודת השוויון
על מולד ירח, אוסטרה ומה שביניהם.
בדרך כלל סביב הזמן הזה נהגתי לכתוב על התחדשות, על פריחה, על התחלה חדשה, טקס אביבי… אבל השנה, זה לא מרגיש מתאים. יש דריכות בגוף ומציאות שלא מאפשרת באמת להתרווח לתוך אביב. לא לתוך פריחה ולא לתוך התחלה חדשה.
