בלטיין- מפגש עם הזמן
29.4.26
בלטיין הוא חג אדמה פגאני מתוך גלגל השנה שנחגג ב1.5 ומסמן את שיא האביב ואת תחילת הקיץ.
זהו זמן שבו הבע סביבנו פורח- הימים מתארכים, הצמיחה מתגברת, ומשהו בחיים עצמם מבקש לצאת החוצה.
זהו רגע בגלגל השנה שבו משהו בטבע כבר לא יכול להישאר סגור. הוא נפתח, מתרחב, פורץ קדימה.
אבל השנה, אולי זה מרגיש קצת אחרת. כי בלטיין לא מגיע רק עם פריחה. הוא מגיע גם לתוך מציאות לא פתורה, לתוך שאלות, לתוך דריכות שעדיין קיימת בגוף.
ובכל זאת, הטבע לא עוצר.
העצים ממשיכים להוציא עלים, הפרחים נפתחים, האור מתארך.
משהו בחיים עצמם ממשיך לבחור תנועה, גם כשאנחנו עוד לא בטוחות לגמרי לאן.
אולי זו ההזמנה של בלטיין השנה-לא התפרצות גדולה של שפע, אלא הסכמה עדינה להתרחב, בקצב שלך.
מה קורה בזמן הזה
בלטיין הוא נקודת זמן של מעבר. כל הפוטנציאל שנזרע באימבולק (1.2) והתחיל לנבוט באוסטרה (20.3), מבקש עכשיו לצאת החוצה.
לא כהצהרה רועשת, אלא כתנועה פנימית שמבקשת מקום. אנרגיית החיים מתעוררת- יצירתית, חושית, מינית. לא בהכרח בשיא, אלא כנוכחות שמתחילה להרגיש שוב.
הפוריות נמצאת סביבנו – באדמה, בצמחים, וגם בתוכנו. לפעמים היא מרגישה זמינה, לפעמים רחוקה, אבל היא שם.
זה זמן שבו אפשר לשים לב:
איפה כבר יש חיים בתוכי?
איפה משהו קטן מבקש לגדול?
מקור השם בלטיין הוא באל הקלטי "בל" – אור, זוהר, ובמילה הגאלית "טיין" – אש. אש בהירה.
זהו חג של פסטיבל אש, אבל לא רק אש חיצונית, אלא גם האש הפנימית – זו שמחממת, מניעה, יוצרת.
במסורות קדומות היו מכבים את האש בבתים ומדליקים אש מרכזית אחת, משותפת.
מעין תזכורת לכך שלא הכל צריך להחזיק לבד.
בלטיין הוא חג של יחד. של קהילה, של חיבור.
הוא מסמל את האיחוד בין האלה והאל – בין אדמה לשמיים, בין חומר לרוח.
האיחוד הזה מייצג פוטנציאל של חיים, אבל לא מבטיח תוצאה. הוא פותח אפשרות.
חגיגה של החיים גם כשלא הכל שלם
באופן מסורתי זהו זמן של שמחה, של תנועה, של חגיגה.
אנשים רקדו סביב מדורות, ליקטו פרחים, נשארו ערים בלילה, פגשו את הזריחה.
זוגות יצאו לשדות, חיברו בין אהבה, גוף ואדמה.
אבל…חגיגה לא חייבת להיות גדולה ורועשת. לפעמים היא רגע קטן של חיבור: נשימה עמוקה, מגע של שמש, פרח שאת שמה לב אליו פתאום.
עמוד מאי may poll
עמוד מאי הוא אחד הסמלים הבולטים של בלטיין. העמוד, לרוב מעץ, מייצג את הכוח הזכרי, והפרחים והסרטים את האנרגיה הנשית.
בריקוד סביבו נוצרת אריגה – תנועה ספירלית של חיבור בין כוחות.
זה לא רק סמל של איחוד מושלם, אלא של תהליך. של מפגש, של תנועה משותפת, של יצירה תוך כדי תנועה.
טל הבוקר נחשב לנושא ברכה – ריפוי, רכות, יופי.
נשים נהגו לשטוף בו את פניהן, כדי להזכיר לעצמן רכות, חיות, חיבור.
גם מים שעמדו תחת אור הירח נחשבו למבורכים.
אפשר לראות בזה הזמנה פשוטה – להכניס כוונה למה שכבר קיים.
חידוש האלטר
העצים המסורתיים של בלטיין פחות נפוצים כאן אצלנו, וזה בסדר. העיקר הוא הקשר, לא הדיוק הבוטני.
ענף שמושך אותך, פרחים עונתיים, עשבי תיבול, חפצים עם משמעות.
סרטים צבעוניים – כל אחד עם כוונה קטנה.
לא חייבים הצהרות גדולות. אפשר גם לשים באלטר שאלה, לא רק תשובה.
זה גם זמן לעבוד עם ארכיטיפ האם –
לא כאידיאל מושלם, אלא ככוח שמזין, מחזיק, מאפשר חיים.
טקס מים ופרחים- ברכה עדינה
מה להכין:
קערה עם מים נקיים (אפשר גם כאלו ששהו תחת אור ירח)
עלי כותרת טריים (מעט פרחים עונתיים מהאזור שלך. בצידי הדרך יש לא מעט פרחים ובכלל פרחי בר)
נר אחד קטן (לבן, ירוק או אדום- הצבעים המזוהים עם בלטיין)
מהלך הטקס:
מצאי מקום נעים. זה יכול להיות בגינה, מרפסת, או פינה שתרגישי בה קרובה לטבע.
הדליקי את הנר. נשמי עמוק כמה פעמים וחושי את עצמך נוכחת בתוך גלגל השנה, בזמן של פריצה, התרחבות ופריחה.
החזיקי את קערת המים ואמרי:
"אני מברכת את החיים שבתוכי. אני מברכת את האדמה שתחת רגליי.
אני מברכת את הפריחה והיופי,
אני מברכת את האש ואת המים, את הרוח ואת האדמה."
שפכי לאט את עלי הכותרת אל תוך המים, וכל פעם שאת משחררת חופן קטן, לחשי בלב או בקול משאלה לשנה הקרובה. משאלה של צמיחה, שמחה, אהבה, בריאות או יצירה.
אפשר גם לשאול: מה כבר חי בתוכי עכשיו? מה אני רוצה להזין, אפילו בקטן?
בסיום, את מוזמנת לתת הכרה למה שכבר יש, ואז:
לשטוף בעדינות את הפנים במים האלה (להזין את עצמך בברכה)
להשקות בהם עץ, אדמה, צמח אהוב- כמתנה חזרה לאדמה.
עמדי עוד כמה רגעים בשקט, ידיים פתוחות לצידי הגוף, מקבלות, וספגי את התחושה של חיים מתרחבים בתוכך.
