פרייה
פרייה היא אשתו של אודין. פירוש שמה הוא “ליידי” והיא אחת האלות הבולטות במיתולוגיה הנורדית.
הייתה אחראית על אהבה, פוריות, כישוף, קרב ומוות. אוהבת רכוש ויופי. לעתים קרובות השתמשה ביופיה כדי להשיג את מבוקשה, ובכך עזרה לה השרשרת המיוחדת שלה- בריסינגמן.
היא מחפשת נלהבת של הנאות וריגושים, וכפי הנראה שכבה עם כל האלים הנורדיים, כולל אחיה פרייר.
אחד המיתוסים אודותיה הוא שהגמדים של הממלכה הכינו מתנות קסם לאחיה פרייר ולאלים נוספים. פרייה הגיעה למערה בה התגוררו גמדים. וראתה את הגמדים בתהליך של יצירת שרשרת זהב מדהימה.
פרייה הציעה לרכוש את השרשרת, והגמדים הסכימו לכך בתנאי לכך שהיא תבלה לילה עם כל אחד מהם. פרייה הסכימה על מנת לקבל את בריסינגמן. סיפור זה נותן לנו מימד נוסף לראות את פרייה.
הקשר שלה עם פוריות אינו נעוץ בחקלאות, אלא בהתאהבות ובהריון של ילדים.
מאחר ובעלה אודין היה מטייל בעולם התחתון במסעות רבים, פרייה נוסעת אף היא ברחבי העולם בחיפוש אחר בעלה תוך כדי בכי. הדמעות הנופלות על האדמה הופכות לזהב, ואילו הדמעות הנופלות לים הופכות לענבר.
פרייה הוולבה Volva
וולבה היא שמאנית או קוסמת בגרסה הנורדית והיא קדומה מאוד.
בעידן הוויקינגים, הוולבה הייתה קוסמת, שנסעה מעיר לעיר וביצעה פעולות של קסם בתמורה ללינה ואוכל.
בקרב האלים הגדול של המיתולוגיה הנורדית, פרייה מחזיקה בצבעי בז שמאפשרים למי שנושא אותם לשנות את צורתו ולהפוך לבז.
כלי התחבורה של פרייה
פרייה אוהבת לטייל ויש לה כלמה כלי תחבורה. חזירים היו קדושים לה, והיא רכבה על חזיר עם זיפי זהב. היתה לה גם מרכבה רתומה על ידי שני חתולים.
יש לה גם גלימת נוצות בז קסומה בארון הבגדים שלה. גלימה המאפשרת לה לטוס דרך השמים, ולהתבונן בנעשה בשטח. הגלימה אינה סוד, והיא מלווה אותה ברצון לשאר האלים והאלות בממלכת אסגרד.
ההמנון של דנמרק
ההמנון הלאומי הדני מכבד את האלה פרייה, בכך שהוא מכנה את דנמרק, האולם של פרייה.
“יש מדינה מקסימה שהיא עומדת עם עצי אשור רחבים, ליד החוף המזרחי המלוח. היא מתכופפת בגבעה, עמק, שמה דנמרק העתיקה וזה האולם של פרייה”
פרייה\פריג
ישנה אלה נוספת בשם פריג הדומה מאוד לפרייה. ישנם חוקרים הטוענים שמדובר באותה אלה, ש”הופרדה” על ידי סופרים בשלב מאוחר יותר וניתנו לה שני שמות, והיא למעשה מבוססת על אלה מוקדמת יותר- פריגה.
עם זאת ישנן אגדות המזכירות את שתיהן באותו סיפור וכמו כן נמצא ממצא ארכיאולוגי בגרמניה של שתי נשים שמניחים כי אלו פרייה ופריג.
גם פרייה וגם פריג הן וולבות. שתיהן החזיקו נוצות בז שאפשרה להן להפוך לבזים. שתיהן היו נשואות לאודין. עם זאת פרייה בניגוד לפריג מתוארת כאלת פוריות אהבה ומיניות.
המיתולוגיה הנורדית מתייחסת לעמים הנקראים היום דנים, נורווגים, שוודים ואיסלנדים, וגם בני השבטים הגרמאניים שהתגורר בסקנדינביה.
אבותיהם היו הויקינגים.
המיתוסים שלהם תוססים, מסקרנים וייחודיים, ומלאים בדמויות מעניינות ומורכבות.
לעיתים הסיפורים קשים ואפילו פטליסטיים, והם מייצגים את תפיסת העולם של העם הנורדי ואת הסביבה הקשה בה הם חיו.
ניל גיימן, סופר בריטי שכתב את ‘מיתולגיה נורדית’ כותב: “המיתוסים הנורדיים הם המיתוסים של מקום קריר, עם לילות חורף ארוכים וארוכים וימי קיץ אינסופיים, מיתוסים של עם שלא לגמרי סמך על האלים שלהם, למרות שכיבדו ופחדו מהם”
אלוהויות נורדיות
אשתו של אודין, אלת האהבה, פוריות, כישוף, קרב ומוות. פרייה הייתה וולבה- מכשפה ושמאנית בגרסה הנורדית.
לקריאה
