הל (Hel) היא דמות מרתקת במיתולוגיה הנורדית, שמייצגת את הצד הפחות זוהר של המוות. היא מייצגת שליטה של עולם שלם שנועד לאלו שלא מתו בקרב.
הל הייתה שליטת העולם התחתון הנורדי הלהיים Helheim (שפירושו- ממלכתה של הל).

שמה הפך שם נרדף לגיהינום במיתוסים הנוצריים, אולם הלהיים היה שונה מאוד מהגיהנום הנוצרי. בהלהיים לא היו ייסורים ואש חמה. הלהיים הוא מקום משעמם, נוגה, קודר ומדכא, לח וטחוב. 
העם הנורדי הלך להלהיים לאחר מותם כשלא מתו שלא בקרב, לרוב מזיקנה או מחלה.(אלו שמתו בקרב הלכו ל'וולהאלה'- היכל הנופלים, שם יהיו עד קרב אחרית הימים-ראגנארוק)

המילה האנגלית Hell נגזרת משמה, אך התפיסה הנוצרית של גיהנום כמקום של עונש על חטאים שונה מאוד מהתפיסה המקורית של הל-היים במיתולוגיה הנורדית, כביתם של אלו שסיימו את תפקידם בעולם.

הל היא אחת הישויות הבודדות שלא מתרפסות בפני האלים. כשהאל בלדר נהרג וכל האלים התחננו שתשחרר אותו מהשאול, היא הציבה תנאי קשוח (שכל יצור בעולם יבכה עליו) ולא ויתרה כשזה לא קרה.

היא לא נוטה לצד של האלים או הענקים באופן מובהק, אלא פועלת לפי חוקי הממלכה שלה. היא הריבונית של הסוף.