אודין
ראש האלים במיתולוגיה הסקנדינבית. אל השמים, החכמה והמלחמה. אודין היה גם אל התרבות והשירה. היה פטרונם של המדעים וממציא הרונות. שלט בשמים ובארץ.
ביחד עם אלים נוספים שכן בממלכת אסגרד שבשמים. בעלה של פרייה.
אודין ישב בארמון וולהלה (טרקלין החללים). זהו ארמון מפואר ביותר בממלכת אסגרד, בו שכנו האלים.
מדי בוקר עפו שני עורבים בשם הוגין (המייצג מחשבה) ומונין (המייצג זכרון) מהארמון, שוטטו בעולם, ובשובם ספרו לאודין אל על כל מה שראו ושמעו בעולמם של בני האדם.
ת'ור בעל העין האחת, עם בני הלוויה שלו- 2 עורבים ו2 זאבים
הוא זכה בעוצמה שלו, ע”י כך שנתן למימיר את אחת מעיניו.
מימיר הוא אל מים ענק, ששמר על באר החכמה ליד שרשיו של איגדרסיל (עץ היקום במיתולוגיה הנורדית) .אודין ידע כי יוכל למלא את תפקידיו רק אם ישתה מהמים של הבאר שיאפשרו לו לדעת הכל.
מימיר דרש לקבל את אחת מעיניו של אודין על מנת לתת לו לשתות מהמים בבאר. אודין עקר את עינו בלי היסוס ושתה מהמים.
עבור אודין כל מגבלה הוא דבר שיש להתגבר עליו בכל דרך אפשרית, ומעשיו מתבצעים בהקשר של מסע בלתי פוסק וחסר רחמים אחר חוכמה רבה יותר, אחרי ידע וכוח.
הצד התחרותי של אודין הניע אותו פעם לאתגר את חכמי הענקים לתחרות כדי לראות מי בקיא וחכם יותר. הפרס היה ראשו של המפסיד. אודין זכה ע”י כך ששאל את יריבו דבר שרק הוא עצמו יכול לדעת. אודין תבע את הפרס שלו וחזר לאסגרד.
בהזדמנות אחרת, אודין מקריב את עצמו- לעצמו, על ידי כך שהוא תולה את עצמו על עץ היקום הייגדרסיל במשך תשעה ימים ולילות, ללא מזון ושתיה. חוויה הזו היתה עבורו כמו לידה מחדש.
בתום תשע הימים הוא ראה בעיני רוחו את הרונים, האלף-בית הנורדי הקדום שטעון בקסם ומכיל רבים מסודות הקיום הגדולים ביותר.
הוא מתואר כמי שהתגאה בהמשך:
ואז הופרתי והחכמתי
ממילה למילה הובלתי למילה
מעבודה לעבודה הובלתי ליצירה.
Then I was fertilized and grew wise
From a word to a word I was led to a word
From a work to a work I was led to a work.
סימבול של אודין. דוהר על סוסו בעל שמונת הרגליים עם שני העורבים לצידו, וסמלים נורדיים נוספים
כמו המשולש המייצג את שלושת יסודות העולם והחיים- אוויר אש ומים
אדון האקסטזה
תרגום השם אודין הוא “אדון האקסטזה”. אודין מגלם תכונות רבות סותרות. האקסטזה שלו היא הגורם המאחד מאחורי שלל תחומי החיים אליהם הוא קשור במיוחד: מלחמה, ריבונות, חוכמה, קסם, שירה ומתים.
בתרבות הפופולרית המודרנית, אודין מצטייר כשליט מכובד ומפקד שדה הקרב, אך בעיני הנורדים הקדומים הוא לא היה כזה. הוא היה מסית אנשים שלווים לריב ביניהם, והעדיף להפיץ את ברכותיו רק על “גיבורים”.
כאל-מלחמה, אודין עוסק בעיקר בטירוף הקרב.
לעיתים קרובות אודין הוא האל העוזר האהוב ביותר על פורעי חוק, שהוגלו מהחברה.
אודין השמאן
יחד עם פרייה אשתו, הוא אחד משני העוסקים הגדולים ביותר בשמאניזם בקרב האלים.
במסעות הרוח השאמאניים שלו הוא נראה לאחרים ישן או מת, כשהוא למעשה בעולם התחתון דוהר על סוסו בן השמונה רגליים, מתייעץ עם “רואה” שמת.
אודין, מלווה ברוחות רבות, ובראשן העורבים הוגין ומונין, זאבים בשם גרי ופרקי, והוולקיריות (ישויות נשיות המשרתות את אודין. פירוש שמן הוא-“היא הבוחרת את הגופות”.
המשורר
אודין מדבר רק בשירים. את היכולת לדבר בשירה הוא גנב מהענקים ומאז הוא מעניק לאחרים את היכולת להלחין שירה. הוא חילק את זה לאלים מסוימים, לבני אדם ולישויות אחרות שנחשבות שהם ראויות לכך.
2 זמרים אדירים בסגנון נורדי ויקינגי- WardRuna ו Aurora שרים לאודין בעוצמה רבה.
למי שמתחברת לסגנון מאוד ממליצה להכיר אותם
המיתולוגיה הנורדית מתייחסת לעמים הנקראים היום דנים, נורווגים, שוודים ואיסלנדים, וגם בני השבטים הגרמאניים שהתגורר בסקנדינביה.
אבותיהם היו הויקינגים.
המיתוסים שלהם תוססים, מסקרנים וייחודיים, ומלאים בדמויות מעניינות ומורכבות.
לעיתים הסיפורים קשים ואפילו פטליסטיים, והם מייצגים את תפיסת העולם של העם הנורדי ואת הסביבה הקשה בה הם חיו.
ניל גיימן, סופר בריטי שכתב את ‘מיתולגיה נורדית’ כותב: “המיתוסים הנורדיים הם המיתוסים של מקום קריר, עם לילות חורף ארוכים וארוכים וימי קיץ אינסופיים, מיתוסים של עם שלא לגמרי סמך על האלים שלהם, למרות שכיבדו ופחדו מהם”
אלוהויות נורדיות
אשתו של אודין, אלת האהבה, פוריות, כישוף, קרב ומוות. פרייה הייתה וולבה- מכשפה ושמאנית בגרסה הנורדית.
לקריאה
