דנו הייתה אלת אם של הטואטה דה דנן.  יש המפרשים זאת במשמעות המילולית- שבטי האל, או אפשרות נוספת היא  אנשי דנו.
דנו Danu , היא אחת מהאלות הקדומות ביותר בין האלים הקלטיים. שמה האירי המודרני הוא בדרך כלל דנה ולא דנו. אנשים בדרך כלל מתייחסים אליה כאלת האדמה או אלת הארץ.

חובתה העיקרית הייתה להביא את כוחה וחוכמתה לאלו שסגדו לה ולהביא לשגשוג. לדנו היו הרבה מיומנויות מרתקות. סיפורי המיתולוגיה מספרים שהיא העבירה את מרבית כישוריה לטואטה דה דנן. כתוצאה מכך, רוב חברי גזע זה הם דמויות אלוהיות או יצורים על טבעיים.

שם נוסף שאנשים נותנים לגרסה הקלטית העתיקה ביותר שלה הוא Beantuathach. פירוש שם זה הוא החקלאית וזאת מכיוון שהייתה אלת הארץ. לא רק שהיא הזינה את אדמות אירלנד, אלא הייתה גם קשורה לנהרות.

במיתולוגיה הקלטית היא אם האלים, שהולידה את כל הדברים. היא אלת האדמה, הפוריות, החוכמה, הרוח, וכל העם הקלטי. היא קשורה גם לפיות ולסיפורי פיות. יש טענות לא מעטות שאנשי טואטה דה דנן הם אנשי פיות. 

טואטה דה דנן היו שבט שהוגלה מאירלנד והתפזר במקומות שונים. מניחים שדנו הציעה להם את חסותה, שעזרה להם להתחדש וללמוד כישורי קסם חדשים. בכך הם הצליחו לחזור לאירלנד בערפל קסום. הערפל נחשב לחיבוק האמהי של דנו עצמה. היא מטפחת את השבט השבור הזה בחזרה לעוצמה שלו, ומעניקה להם קסמים וחוכמה אזוטרית. מסיבה זו, טואטה דה דנאן נקשר באומנות, מוסיקה, שירה וקסם, ובדנו עצמה.
יש הטוענים כי בדרך זו גם יצאו החוצה מאירלנד לאחר שהודחו וסיימו את תפקידם.
מקורות מסוימים טוענים כי הערפל היה למעשה האלה דנו המחבקת את עמה ומחזירה אותם חזרה הביתה אליה.

דנו מיוצגת גם כאלת הנהרות והמים, ומלחים רבים ודייגים סגדו לה.  פירוש השם דנו הוא “זורמת”. שמה נקשר בדרך כלל לנהר הדנובה, וגם לנהר דון בסקוטלנד, ולנהרות דון, דניסטר ודנייפר במזרח אירופה.