ירח מלא של ספטמבר- ירח קציר\ירח בדגים
ירח הקציר שלנו החודש הוא ב7.9.25 ומשמעותו קשורה בקציר השני שיחול במאבון- יום השוויון ב21 לחודש.
השנה בתאריך זה של הירח המלא יתקיים גם ליקוי ירח מלא.
ירח הקציר לא רק משמש תזכורת אסטרונומית לכך שהגיע הזמן לקצור יבולים, אלא שאור הירח הייחודי שלו מסייע למעשה לחקלאים במשימה זו.
סביב ירח הקציר המלא, במשך מספר ערבים, זריחת הירח מגיעה קצת אחרי השקיעה, והתוצאה היא שפע של אור ירח מוקדם בערב. יש הרבה אור בימים שסביב ירח הקציר, מה שאפשר לחקלאים להמשיך עוד קצת לקצור את היבול שלהם.
ירח הקציר הוא סמל להתחלות חדשות. אחרי העבודה הקשה של הקציר, זה זמן להרפות.
עבורנו זהו זמן להרפות ממה שאנחנו לא רוצות או לא צריכות יותר.
ירח מלא בדגים - שער לעולם הנסתר והרגש
ב7 בספטמבר יתרחש ירח מלא עוצמתי במיוחד, שצפוי להיות ליקוי ירח מלא שאף ייראה מישראל. הליקוי הזה, שנופל בתוך מזל דגים, פותח שער תודעתי לעולם רגשי עמוק ונסתר כיאה לדגים.
הירח המלא כשלעצמו הוא רגע של שיא, כמו גל רגשי שמגיע לשיאו לפני שהוא נשבר ומתפזר. זהו זמן של חשיפה, הארה ושחרור. האנרגיה שנצברה מאז מולד הירח בתחילת החודש, מגיעה לשלב שבו היא כבר לא יכולה להישאר מתחת לפני השטח – רגשות עולים, תכנים נפשיים מבקשים מענה, ולעיתים גם הגוף מאותת. כשמתווסף לכך ליקוי, זה כבר שיא משמעותי. דברים שהיו סמויים מהעין מבקשים להיחשף, תהליכים שהבשילו מתחת לפני הקרקע מבקשים שינוי, וחלומות ישנים שלנו יוצאים סוף סוף החוצה.
ירח מלא בדגים לא עוסק בלוגיקה, בפתרונות מהירים או בהגדרות חדות. הוא לוקח אותנו עמוק פנימה אל מרחבים רכים של אינטואיציה, זיכרונות, כאב ישן שמבקש ריפוי, וחלומות שעדיין לא קיבלו שם. הוא לא שואל מה נכון לעשות, אלא מה מבקש להיות מורגש.
שחרור ותרפיה קולקטיבית
כשירח מלא מתרחש במזל דגים, ועוד בעוצמה של ליקוי, הוא פותח מרחב רגשי שלא ניתן לארגן או להבין דרך השכל בלבד. הדגים מביאים איתם איכות של התמסרות, מסה רגשית רחבה ועמוקה, לפעמים עד כדי בלבול. אבל בתוך הערפול הזה, יש קריאה אמיתית לריפוי. לא ריפוי מהיר, אלא תהליך איטי, נושם, שמוכן לפגוש גם את מה שאין לו מילים.
זהו לא זמן לנתח את הסיפור או לנסות לשלוט בכאב, אלא להרגיש אותו. לזהות איפה בגוף הוא שוכן, אילו זיכרונות הוא נושא, ואילו שכבות של מגננה עדיין עוצרות את הדמעות או התנועה.
דגים מביאים איתם תדר של חמלה שאינה שיפוטית. מקום שבו גם חולשה, בלבול וגעגוע מתקבלים כחלק מהאנושיות. ירח כזה יכול להציף כאבים ישנים, פגיעות שלא קיבלו עדות, רגשות שנשכחו אבל נטמעו בגוף. כל אלו עולים לא כדי להכאיב, אלא כדי לאפשר שחרור. כמו גאות שמנקה את החוף, הירח הזה מבקש לפנות מקום למה שכבר מיצה את עצמו, אבל ברוך.
זה רגע שבו כל אחת מאיתנו יכולה לשאול:
מה אני סוחבת שלא שלי?
מה הגיע זמנו להתפרק בעדינות?
ואיפה אני מוכנה פשוט לנוח, בלי להסביר את עצמי?
אני לא אסטרולוגית, והמאמרים שלי על מולדי ירח וירחים מלאים אינם אסטרולוגיה קלאסית. הם מתבססים על התדרים האנרגטיים של התקופה ואיכויות מזלות השמים, ומשלבים חיבור למעגלי הטבע ולתנועות הזמן. הכתיבה נועדה לעורר השראה להתבוננות פנימית, התחדשות, צמיחה ויצירה, בהתאם למחזורי הירח.
אנרגיית דגים בגוף
אנרגיית דגים משפיעה קודם כל על המקומות בגוף שבהם אין גבול ברור: נוזלים, מערכת הלימפה, מערכת העצבים, עור, ריריות, גבולות דקים בין חוץ לפנים. היא גם מפעילה את הרגליים- המקום דרכו אנחנו נושאות את עצמנו בעולם.
ליקוי כזה יכול להרגיש כמו עייפות שאין לה הסבר. כמו כובד רגשי שממש נשפך על הגוף. אולי תרגישי יותר פגיעה, אולי מוצפת או זקוקה לזמן של שקט בלי להבין למה. זו לא עצלות, זו קריאה פנימית להאט, להקשיב, לא למהר לתפקד כשמשהו בפנים רק מבקש שתהיי שם איתו ועם התחושות שהוא מעלה.
הגוף שלך נושא את כל מה שלא סופר. מכירה את הספר המעולה- נרשם בגוף של בסל ואן דר קולק? שווה לקרוא).
אז הירח הזה מבקש שתאפשרי לו לדבר.
המתח שמתבטא עכשיו יכול לעלות דרך תסמינים כמו:
קושי להירדם או שינה מאוד עמוקה
נפיחות, רגישות לרעשים, דחף לאכול מתוק
תחושה שהכול מציף אפילו בלי טריגר חיצוני
צורך מוגבר בבידוד או בשקט פנימי
הדרך לריפוי בשער הזה היא להקשיב.
להניח יד על הלב או על הבטן, ולהסכים להיות עם מה שיש.
זהו זמן לחוש את עצמך, לא להסביר את עצמך.
להחזיר את הבית לגוף, לא לרעיונות ולסיפורים שיש לך על עצמך.
תודעה קולקטיבית
כשירח מלא בדגים פוגש אותנו, ועוד בליקוי שמאיר את הצללים הקולקטיביים, אנחנו נפתחות לא רק לרגש האישי שלנו, אלא לשדה רגשי הרבה יותר רחב.
המים של דגים לא מכירים גבולות.
הם מחברים בין אנשים, עמים, דורות.
הם מעלים כאבים ישנים שהיה חבויים – כאבים אישיים, משפחתיים, חברתיים.
לפעמים לא ברור אם את בוכה על עצמך, על זיכרון של אמא, או על האנושות כולה.
זו תקופה רגישה. לא רק בגלל מה שקורה מבחוץ, אלא בגלל מה שמתעורר בפנים.
המלחמות, האובדן, תחושת חוסר הוודאות, געגועים למשהו טהור יותר…
זה לא במקרה. דגים הם השער למימד שמעבר. למה שלא ניתן להסביר, רק לחוש.
וכרגע הקולקטיב כולו נוגע בכאב.
מצד שני כאי לזכור שזה גם זמן שבו תודעה קולקטיבית יכולה להיבנות מחדש לא על בסיס פחד, אלא על בסיס חמלה, לא מהפרדה, אלא מהכרה עמוקה באחדות שכולנו חלק ממנה.
ובנתיים אפשר לפתוח את הרמקולים, ולהשמיע את ניל יאנג עם הרווסט מון:
