בראייה הנדסית- עניין הגבולות, בושה וחדירות רלוונטי כמעט לכל מה שמוגדר כפתולגיות של השדה הנשי.

המערכת הנשית (הפיזית והאנרגטית) בנויה ככלי קיבול. בגלל שהיא מרחב שמארח, היא רגישה מאוד לכל סוג של פלישה, עומס יתר או חוסר איזון בין נתינה לקבלה.

הנה עוד כמה מצבים נשיים שיושבים על אותה תשתית של פגיעה בגבולות או בערך המרחב המקודש:

פטרת ודלקות חוזרות

מבחינה הנדסת הרוח מדובר בתקלה במערכת הסינון.

זהו מצב שבו האישה מרגישה שהיא סופגת יותר מדי מהסביבה. זה יכול להיות רגשות של אחרים, ציפיות של בן הזוג, או מתח במקום העבודה.

המסר: המערכת מנסה לדחות משהו שלא מתאים לתדר שלה. זהו ביטוי של די לי! הגוף מסמן שהגבולות נפרצו והוא זקוק לניקוי יסודי של השטח הסטרילי.

אנדומטריוזיס ושרירנים

כאן מדובר בבנייה עודפת של חומר. תאים שאמורים להיות בתוך הרחם נודדים החוצה.

זהו ביטוי לקריאיטיביות כלואה או לניסיון לעבות את הקירות. כשהעולם מרגיש חסר הגנה, המערכת בונה חומות של בשר בתוך הגוף.

המסר:  יש קונפליקט בין הרצון להתרחב ולפרוץ (יצירה) לבין הפחד להיחשף ולהיפגע. הגוף בונה מבצר פנימי כי הוא מרגיש שהמרחב החיצוני לא בטוח מספיק.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות

שיבוש הורמונלי שיוצר עודף של הורמונים זכריים.

אימוץ של מבנה לוחם. האישה מרגישה שהיא חייבת להיות חזקה, הישגית, תחרותית ובעלת "עור קשה" כדי לשרוד בעולם.

המסר:  המערכת מכבה את הפוריות והרכות הנשית כדי להפנות את כל המשאבים להישרדות וכיבוש. זהו ביטוי של חוסר אמון בכך שהנשיות יכולה להתקיים בביטחון.

וגיניסמוס 

זהו שומר הסף האולטימטיבי. התכווצות בלתי רצונית של שרירי הנרתיק.

חסימה מוחלטת של הממשק. המערכת אומרת: אני לא מאפשרת חדירה לשדה שלי כי אני לא סומכת על המרחב.

המסר : יש פצע עמוק של חוסר מוגנות. כאן הנדסת הרוח צריכה לעבוד על פירוק מוקשים. להחזיר לאישה את התחושה שהיא הריבונית הבלעדית על השערים שלה.