ירח מלא של אפריל - ירח ורוד \ירח במאזניים
לירח מלא בכל חודש יש שם משלו בהתבסס על העונה או התקופה בה הוא מופיע. תרבויות עתיקות שונות או שבטים שונים נתנו שמות שונים לכל ירח מלא, בהתאם להתגלויות הטבע בסביבתם.
הירח המלא של אפריל ידוע בכינויו ירח ורוד, שמו של הירח ורוד מקורו בשפע של פרחים ורודים קטנים שמתחילים בדרך כלל להתפשט על פני האדמה בתחילת האביב, ונראים ממש כמו שמיכה שעוטפת את הירוק. שמו של פרח זה הוא פלאקס זוחל creeping phlox. עם זאת, הפלאקס הזוחל הזה אינו הדבר היחיד שמתחיל לפרוח במהלך הירח הוורוד המלא .
בחודש אפריל, אנחנו כבר בתוך האביב. פרחים, כרי פרחים צבעוניים, וניצנים חדשים מכל עבר.
האוויר רוטט בציפייה ותחושה של אפשרויות באוויר, והתנועה הפנימית שבתוכנו היא בנושאי שגשוג ושינויי חשיבה פנימים ועמוקים.
פוריות, שינוי, צמיחה חדשה וכושר הסתגלות הם נושאים מרכזיים במהלך הירח הוורוד של אפריל. אנו מתנערים מכובד החורף ומחבקים את ימי האביב הקלילים.
הירח הוורוד המלא הוא הזמן להיות מרוכזים לחלוטין בהווה. עברנו את שלבי התכנון והתחלנו ליישם את השינויים שתכננו מתוך האנרגיה הפנימית שהיינו בה במשך כל החורף.
בהרבה שבטים אינדיאנים, הירח המלא של אפריל קשור לצמיחת האביב התוססת. שבט הצ'ירוקי אף כינה אותו ירח הפרחים (אם כי שם זה משמש לרוב לירח המלא של מאי), וחגג אותו לצמיחת צמחי מרפא שימושיים וצמחי מרפא קסומים.
הצ'רוקי האמינו כי הרוח של "האיש הארוך" קשורה בירח ולכן הם יבצעו טקסים כדי לכבד אותו במהלך הירח הוורוד המלא. דוגמה לטקס כזה היה ריקוד הברך העמוקה, שהתבסס על תנועות צפרדע המים. שבט אסיניבוין כינה את הירח המלא של אפריל בשם ירח הצפרדעים.
אפריל הוא זמן גם בו נהרות ונחלים מתחילים להפשיר. בהתאם לכך, שבט שושון כינה את הירח המלא של אפריל "ירח מפשיר", ושבט אראפאהו כינה אותו "הירח שבו קרח נשבר בנהר".
המים שהופשרו הם לא הדבר היחיד שזורם כעת, אלא גם המייפל. סירופ המייפל היה חלק בלתי נפרד מתרבויות ילידיות והיה הסוכר שלהם. מייפל הוא עץ הגדל בעיקר בצפון מזרח אמריקה ובקנדה והנוזל הוא למעשה שרף שקוף הניגר מהעץ. מנקבים חור בגזע העץ והנוזל המתוק ניגר החוצה… המייפל גם מסמל הרמוניה בתוך הקהילה ועם כוחות הטבע סביב.
מבחינה רוחנית, הירח הוורוד מסמל לידה מחדש והתחדשות. הצבע הוורוד קשור בהחייאה של יופי ושמחה. משמש כתזכורת לכך שהחיים הם עליות וירידות, מעגל בלתי פוסק של עצירה והתעוררות מחודשת. הפרחים אולי נעלמים לזמן מה אבל הם תמיד חוזרים.
מילות מפתח של ירח ורוד: נדיבות, פוריות, קלילות, התקדמות, שינוי, גדילה, צמיחה חדשה
רעיונות לחגוג בירח מלא ורוד:
להתחבר לטבע. לא צריך לנסוע רחוק עכשיו, אפשר למצוא ממש ליד הבית שטח קצת בתולי שהטבע נוכח בו.
קחו רגע לשבת בחוץ ופשוט להיות… יחפות על האדמה, להשען על עץ או ממש לשכב על האדמה. נשמו את אוויר האביב ושימו לב איך הטבע פורח סביבכם, נשמו אותו פנימה.
ירח אפריל ידוע גם כירח הרוח בגלל סופות הרוח המפיצות זרעים וחיים חדשים. הקדישו זמן להרהר ביופי ובפליאה של עובדה זו.
כעיקרון, כל ירח מלא הוא זמן עוצמתי ויעיל לביטוי של אנרגיות הקשורות אליו, אז הרגישי חופשי לשלב כל דבר שמרגיש לך שמשתלב עם האנרגיה של ירח ורוד ושל האביב.
ירח מלא במאזניים
איזון הוא תנועה חכמה בין קצוות.
הירח המלא תמיד מביא איתו שיא – שיא רגשי, שיא של הבנה, שיא של תהליך. זוהי הנקודה במחזור הלבנה שבה האור חודר אל תוך מקומות שנשארו מוצלים, ומזמין אותנו להביט במלוא הכנות על מה שהתגבש מאז מולד הירח הקודם. זהו רגע של חשיפה, של בהירות, של זיהוי הדופק האמיתי של חיינו, לא כפי שרצינו שיהיה, אלא כפי שהוא באמת.
כשירח מלא מתרחש במאזניים, הוא מדגיש את האומנות העדינה של איזון. אך האיזון שמאזניים מציעים לנו אינו איזון טכני או סימטריה חיצונית,– אלא תנועה פנימית שמכירה בשונות וממשיכה לנוע ביניהן באלגנטיות.
מאזניים אינם מחפשים בהכרח שוויון, אלא הרמוניה שמבוססת על הקשבה הדדית, רגישות, והסכמה להחזיק ניגודים באותו מרחב.
ירח מלא במאזניים מביא עמו שאלות של מערכות יחסים-– עם אחרים, עם עצמנו, ועם העולם.
זהו זמן לבחון:
- היכן אני מבטלת את עצמי למען שלום מדומה?
- היכן אני נלחמת בצד השני במקום להכיר בקיומו כחלק מהתמונה השלמה?
- ומה משמעותו של איזון עבורי – כבחירה חיה, לא סטטית.
אני לא אסטרולוגית, והמאמרים שלי על מולדי ירח וירחים מלאים אינם אסטרולוגיה קלאסית. הם מתבססים על התדרים האנרגטיים של התקופה ואיכויות מזלות השמים, ומשלבים חיבור למעגלי הטבע ולתנועות הזמן. הכתיבה נועדה לעורר השראה להתבוננות פנימית, התחדשות, צמיחה ויצירה, בהתאם למחזורי הירח.
האנרגיה של מאזניים: שיווי משקל דינמי, עדינות חכמה והשתקפות הדדית
האנרגיה של מאזניים מביאה עמה תנועה עדינה בין הקשבה לאחר לבין שמירה על עצמי, בין הרצון לרצות לבין הצורך להיות אמיתי, בין יופי חיצוני לבין עומק פנימי.
מזל מאזניים נשלט על ידי ונוס – כוכב האהבה, האסתטיקה, והחיפוש אחרי הרמוניה.
אבל תחת ירח מלא, אותו חיפוש אחר איזון עלול להחריף דווקא את המקומות שבהם אין הרמוניה. לא בזוגיות, לא ביחסים קרובים, ולא מול קולות פנימיים שסותרים זה את זה.
התקופה הזו עשויה להציף את האופן שבו אנחנו מתנהלים במערכות יחסים:
- האם אנחנו מגיבים מתוך פחד מאי-נעימות או נטישה?
- האם אנחנו מקריבים את קולנו כדי לשמור על שקט תעשייתי?
- האם אנחנו שומרות על חזות נעימה גם כשבפנים סוער?
מאזניים מבקשים מאיתנו לשים לב:
לאיכות הקשר, ולא רק למראה שלו, להעדפות האותנטיות שלנו, ולא רק למה שנכון לעשות, ולאיזון שבין לתת מקום לאחר לבין לא לאבד את עצמי בתוכו.
במובנים רבים, ירח מלא במאזניים מזמין לעבוד על האיזון שבין רכות לעמידה איתנה.
זהו תזמון עדין שבו אפשר לזקק דפוסים של "להיות נחמדה מדי", להפסיק לפחד מקונפליקט, ולבחור בקשרים שמזינים אותנו באמת.
גוף ורגש: אינטואיציה דרך תחושת האיזון הפנימית
הגוף תחת ירח מלא במאזניים מגיב לרגישות של היחסים הסובבים אותנו ומאזניים שייכים ליסוד האוויר.
בתקופות של אנרגיה אווירית מוגברת, כמו ירח מלא במאזניים ייתכנו תופעות כמו: עומס מנטלי, אי שקט פנימי, קושי להירגע או להאט, תחושת מתח כללית ללא סיבה ברורה, במיוחד כשמדובר במאזניים, שמטבעם שואפים לאיזון אבל גם מתוחים מאוד מהפרה של הרמוניה ולכן המערכת העצבים עלולה להיות דרוכה.
ייתכן שנרגיש:
- עומס רגשי שבא לידי ביטוי בכיווץ בגוף, במיוחד באזור החזה והסרעפת.
- קושי לעכל קונפליקטים לא פתורים.
- צורך גובר לשקט, לסביבה אסתטית ונעימה, ולמערכות יחסים שמרגישות בטוחות.
מיתוס מאזניים: בין הצדק של האלים לאיזון של הלב
מזל מאזניים מקושר למאזני הצדק – סמל עתיק שמופיע במיתולוגיות רבות, אחת מהן היא של תֵּמִיס, אלת הצדק והסדר הקוסמי מהמיתולוגיה היוונית.
תמיס לא החזיקה בחרב, אלא במאזניים, משום שכוחה לא היה בכפייה, אלא באבחנה.
היא הייתה זו ששקלה בליבה את האמת, לא לפי חוקים יבשים, אלא לפי איזון עדין שבין חוק שמיימי ללב אנושי.
המסר של המיתוס במעבר הזה של ירח מלא במאזניים אינו קריאה לצדק מוחלט, אלא שאלה על מה באמת מרגיש הוגן- בתוכנו, בקשרים שלנו, מול העולם.
אפשר לשאול את עצמנו:
- איפה אני ממהרת לשפוט, מבלי להבין את המורכבות?
- איפה אני מצדיקה את עצמי בשם "איזון", כשבעצם ויתרתי על עצמי?
- האם אני מסוגלת לשאת ניגודים מבלי להכריע, אלא פשוט להיות נוכחת בשדה שביניהם?
מאזניים אינם מחפשים אמת אחת. הם מחפשים אמת שיש בה עדינות, רכות, מקום לשני הצדדים, והכרה בכך שאין תשובה פשוטה לרוב השאלות העמוקות באמת.
המיתוס מזכיר לנו שאיזון אינו מצב. הוא תהליך של הקשבה, והתמסרות לתנועה הרמונית מתמשכת.
מיתוס נוסף שכתבתי עליו לא מעט לאחרונה בסיפורי המיתולוגיה המצרית (ובשיעור שקיימתי על מאגיה מצרית- אפשר למצוא אותו ביוטיוב) דיברתי גם על דמותה של מאעת, אלה שאינה רק שופטת צדק אלא היא התגלמות החוכמה של האיזון הטבעי.
מאעת אינה אוכפת סדר, היא ההרמוניה עצמה. היא זו שמאזנת בין הכאוס לבריאה, בין אמת לשקר, בין האדם למה שמעבר לו.
בטקס המעבר שלאחר המוות, הנשמה עומדת בפני שקילה: הלב של האדם נשקל כנגד נוצה- הנוצה של מאעת.
כשאנחנו עובדות עם ירח מלא במאזניים, אנחנו מוזמנים לפגוש את מאעת לא רק כישות מיתית, אלא ככוח בתוכנו:
לבחון היכן הלב שלנו כבד ממשקעים שלא שחררנו, לזהות איפה ההרמוניה שאנו שואפים אליה היא רק מסכה שמסתירה חוסר איזון, ולשאול מה אני צריכה להסיר מהלב כדי שהוא יוכל לשוב לרקוד עם נוצה?
מאעת מלמדת אותנו שצדק אינו רק דין. הוא רכות עמוקה שמבינה את האמת שבכל צד.
טקס קטן בהשראת מאעת והירח המלא במאזניים
הטקס הבא נועד לרגע של התבוננות פנימית, שבו תוכלי לפגוש את ליבך כפי שהוא, לא דרך שיפוט, אלא דרך כנות ואהבה.
זהו טקס רך, קצר, ואישי מאוד. אפשר לקיים אותו בישיבה שקטה ליד נר, מול מראה, או בטבע. בכל מקום בו תוכלי להיות עם עצמך בשקט.
מה להכין:
- נר
- נוצה
- מחברת ועט
שלבי הטקס:
הדליקי את הנר שלך, ושבי בנינוחות.
עצמי עיניים ונשמי לאט.
עם כל נשימה הרגישי שאת יורדת עמוק פנימה, אל תוך הלב.
דמייני את ליבך מונח על מאזניים
בצד אחד- ליבך, עם כל מה שהוא נושא: זיכרונות, תקוות, פחדים, אהבות ישנות, קולות שלא דיברו מזמן.
בצד השני נוצה. קלה, שקטה, טהורה.
שאלי את עצמך:
- מה מכביד על הלב שלי כרגע?
- מה לא אמרתי?
- על מה אני עדיין שומרת, למרות שכבר עבר זמנו?
כתבי את התשובות במחברת שלך, בלי לייפות, בלי להסביר. פשוט כפי שהן.
שחרור
קחי את מה שכתבת – תוכלי לגזור, לשרוף , או לקבור אותו באדמה .
עם כל תנועה, לחשי:
"אני משחררת את הכובד. אני מרככת את הלב. אני בוחרת לשוב להרמוניה הפנימית שלי".
קחי את הנוצה בידך הימנית.
החזיקי אותה באיטיות על מרכז הלב ושאלי את עצמך-
מה עוד מבקש להשתחרר כדי שהלב יוכל להיות קל יותר כמו הנוצה?
לאחר מכן, תוכלי ללטף עם הנוצה בעדינות את אזור הלב לא כדי לטהר, אלא כאקט של ריכוך, אהבה עצמית והזמנה לשחרור.
אפשר גם לכתוב על דף נוסף: מה דרוש כדי שליבי יהיה קל כנוצה?
ולענות לעצמך בכתיבה חופשית, כמעט אוטומטית.
הניחי את ידך הימנית על הלב, והשמאלית על הרחם.
עצמי עיניים ודמייני את הלב שלך קל יותר, פתוח, חי, נושם.
אמרי לעצמך:
"אני בוחרת בלב רך. אני מאפשרת לאור לעבור דרכי. אני חוזרת לאיזון שהוא אמת ולא הצגה".
כבי את הנר באטיות, ונשמי נשימה אחרונה ארוכה, מלאה באור.
