יול- יום היפוך החורף
"הלילה הארוך ביותר הגיע שוב,
השמש שקעה והחושך ירד.
העצים חשופים, האדמה ישנה,
והשמים קרים ושחורים.
אבל בלילה הארוך ביותר הזה,
אנחנו שמחים לחבק את החושך העוטף אותנו.
אנו מברכים על הלילה ועל כל מה שיש בו,
כשאור הכוכבים מאיר למטה."
תפילת ברכה נורדית
פסטיבל של אור
את החג עצמו חוגגים בין 21.12 עד ה 1 בינואר.
יול בעבר היה פסטיבל ארוך של אש ואור, ובמסורות שונות סביב תקופה זו יש שימוש באור ונרות.
כמו הרבה חגים אחרים, החג הפגאני המשמעותי הזה נוכס ע"י הנוצרים, והפך לכריסמס- חג המולד.
(ובכלל חוקרים מאמינים שסביר יותר שישו נולד בסביבות אפריל ולא בחורף).
הרבה לפני הכריסמס, הרומאים חגגו את חג סטורן (שבתאי) החל מה-17 בדצמבר, כפסטיבל של שבוע, ובמצרים העתיקה חגגו את שובו של רא, אל השמש, כדי להודות לו על חימום האדמה והיבול.
חגיגות יול משתנות בין מסורות ותרבויות שונות, ולכן ישנן דרכים רבות לחגוג את יום ההיפוך.
ברוכה הבאה השמש של יול
"שמש גדולה, גלגל האש, אלת השמש,
שמעי אותי כשאני מכבדת אותך
ביום הזה, היום הקצר ביותר בשנה.
הקיץ עבר, חלף על פנינו,
השדות מתים וקרים,
כל כדור הארץ ישן בהיעדרך.
גם בזמנים האפלים ביותר,
את מאירה את הדרך למי שצריך
משואה של תקווה ושל זוהר.
החורף כאן, וימים קרים יותר באים,
השדות חשופים והבהמות דלות.
אנו מדליקים את הנרות הללו לכבודך,
שתצברי כוחך
ותחזיר חיים לעולם.
שמש אדירה מעלינו,
אנו מבקשים ממך לחזור, להחזיר אלינו
את האור והחום של האש שלך.
להחזיר את החיים לכדור הארץ.
להחזיר את האור לכדור הארץ.
שלום לשמש!"
הכנות
עוד לפני הכניסה ליום ההיפוך עצמו, יש ערך גדול לעצירה מודעת והכנה לקראתו. זה זמן לנקות את המרחב שבו את חיה, לא מתוך לחץ או פרויקט, אלא כהסכמה פנימית לשחרר.
כל העומס שנצבר במהלך השנה, ולעיתים גם לאורך שנים, לא חייב לעבור איתך הלאה. חפצים שלא משרתים אותך, שלא משמחים אותך, או שאת שומרת רק מתוך הרגל, מחזיקים אנרגיה תקועה. אין צורך לשאת אותם לתוך החורף.
ככל שהמרחב הפיזי קל יותר, כך מתאפשרת תנועה רגשית ורוחנית פשוטה וברורה יותר. החורף מבקש כניסה נקייה, לא סטרילית, אלא מדויקת.
עם פחות רעש. עם פחות משקל מיותר. זה זמן טוב לשאול לא רק מה לצאת מהבית, אלא מה לצאת מהחיים שלך עכשיו.
אחרי שהניקוי הפיזי נעשה, אפשר לעבור לשכבה הסמלית. דרך פשוטה ועתיקה היא עבודה עם מטאטא מכשפות קטן, שמיועד לעבודה אנרגטית בלבד.
באמצעותו אפשר לעבור בחלל, ממש לטאטא כוונה, ולבקש שמה שלא שייך יותר ייצא החוצה. לא בכוח, אלא בהסכמה.
רענון האלטר בצבעי החורף
זה הזמן לרענן את האלטר ולהתאים אותו לאנרגיה של יול והחורף.
צבעי זהב, כסף, כחול, אדום וירוק מחזיקים את המתח בין חושך לאור, בין כיווץ להבטחה. נר צהוב או זהוב יכול לייצג את השמש שמתחילה את דרכה חזרה.
אצטרובלים ומחטי אורן, ירוקי עד, מזכירים שהחיים לא נעלמים בחורף אלא מתכנסים. גם עלי הולי או דבקון נושאים סמליות עמוקה.
במסורת הנורדית, מפגש תחת דבקון חייב את הצדדים להניח נשק. זו תזכורת לאנרגיה של פיוס, שלום וריכוך, וגם לחיבור לאלת האהבה פריגה.
ענף קיסוס מוסיף רובד נוסף. הוא ממשיך לחיות גם כשהצמח שעליו טיפס כבר איננו. תזכורת שמה שחי באמת מוצא דרך להמשיך, גם דרך שינוי, גם דרך סוף והתחלה חדשה.
אפשר להוסיף לאלטר פירות חורף, אגוזים וערמונים. כולם נושאים את רעיון הפוטנציאל הסגור שמחכה לזמן הנכון.
ולבסוף, אפשר להקטיר מרווה, סוויט גראס, מחטי אורן או דבקון כדי לסמן למרחב ולגוף שהמעבר התחיל.
Photo by Anna Popović on Unsplash
הצבע הירוק ואגדת היפוך החורף
ישנה אגדה המספרת מדוע עצים ירוקי עד נשארים ירוקים בחורף, וכל השאר "מתים".
יום אחד השמש החליטה לקחת הפסקה קצרה ולא לחמם את כדור הארץ. לפני שהשמש עזבה היא אמרה לכל העצים והצמחים לא לדאוג, שהיא תחזור בקרוב, אחרי שתתחדש קצת ותנוח. אחרי שהשמש נעלמה במשך זמן מה, האדמה החלה להתקרר, והרבה מהעצים נפלו לפחד. הם התחילו לבכות ולהאנח שהשמש לא תחזור לעולם, שהשמש נטשה את האדמה ואותם.
הם היו כל כך עצובים שהפילו את העלים שלהם על האדמה.
הרחק במעלה הגבעות, מעל קו השלג, האשוח והאורן וההולי יכלו לראות שהשמש אכן עדיין שם בחוץ, למרות שהיא היתה מאוד רחוקה.
הם ניסו להרגיע את העצים האחרים, שבעיקר בכו ומהפחד והעצב, והפילו עוד ועוד עלים.
בסופו של דבר, השמש החלה לעשות את דרכו חזרה וכדור הארץ התחיל להתחמם.
כשהשמש חזרה וראתה את כל העצים חשופים, היא התאכזבה מחוסר האמון שנתנו בה העצים, ואמרה להם שהנה היא קיימה את הבטחתה לחזור.
כפרס על האמון בה, השמש אמרה לאשוח, לאורן ולהולי שהם ישמרו על העלים הירוקים והמחטים שלהם כל השנה. וכל שאר העצים עדיין משילים את העלים שלהם בכל סתיו, כתזכורת שהשמש תחזור שוב לאחר ההיפוך.
סנטה קלאוס ומתנות
השרשים של סנטה קלאוס עם המזחלת ולצידו איילים מעופפים נשענים על אודין האל הנורדי שרוכב על סוסו המהיר בעל שמונת ולצידו יושבים 2 זאבים ובכמה מהאגדות מחלק מתנות, וגם לה בפאנה, מכשפה איטלקית חביבה שעפה על המטאטא שלה ומחלקת מתנות לילדים בתוך גרביים, וגם פראו הול, שנותנת מתנות לנשים בחורף.
ובכלל כל מנהג המתנות, היה קשור בעבר במתן תרומות לאלו שהתקשו לעבור את החורף בשלום, וניתנו להם מזון חם ובגדים.
מלך ההולי ומלך האלון- קרב שלא נפסק
במסורות קלטיות רבות יש אגדה קלטית על הקרב בין מלך האלון המייצג את האור של השנה החדשה והימים שהולכים ומתארכים, ומלך ההולי המייצג את החושך והימים הקצרים.
שני השליטים האדירים הללו נלחמים על עליונות כאשר גלגל השנה מסתובב בכל עונה, ובשני לילות ההיפוך של השנה, נערכים ביניהם קרבות.
בזמן היפוך החורף (יול), מלך האלון כובש את המלך הולי, ולאחר מכן שולט עד אמצע הקיץ (לית'ה). ברגע שמגיע היפוך הקיץ, המלך הולי חוזר לעשות קרב עם המלך האלון הזקן, ומביס אותו.
מסורות וויקניות שונות משחזרות את הקרב הזה בטקס ביום ההיפוך.
אלוהויות הקשורות בהיפוך החורף
אלסיונה Alcyone – בתו של אטלס במיתולוגיה היוונית. אלסיונה אחת משבע האחיות של הפליאדות. ומקננת מדי חורף במשך שבועיים, ותוך כדי כך, הים הפראי נהיה רגוע ושליו.
אמרטאסו Ameratasu – ביפן חוגגים את שובה של אמרטאסו, אלת השמש, שישנה במערה קרה ונידחת. והאלים האחרים שכנעו אותה לצאת מהסתגרות שלה ולהחזיר את אור השמש ליקום.
בונה דיה Bona Dea הרומית, אלת הפוריות שרק נשים הורשו להשתתף בטקסים שלה. נשים בעלות דרג גבוה היו מתאספות בביתו של הכהן העליון, שם אשת הכהן ניהלה טקסים סודיים שבהם נאסר על גברים להכנס.
קיילה בור Cailleach Bheur הקלטית, הנקראת בסקוטלנד ביירה והיא מלכת החורף.
היא מופיעה בסוף הסתיו, כשהאדמה גוססת, וידועה כמביאה סערות. היא מוצגת בדרך כלל כאישה זקנה בעלת עין אחת עם שיניים רעות ושיער פרוע.
דמטר Demeter אלת התבואה היוונית מקושרת לחילופי העונות. כאשר בתה פרספונה נחטפה על ידי האדס לעולם השאול, צערה ואבלה של דמטר גרם לכדור הארץ למות במשך שישה חודשים, עד שובה של בתה.
הורוס Horus , שהיה אחד מאלוהויות השמש של המצרים הקדמונים. הוא קם ושוקע כל יום, ולעתים קרובות מזוהה עם נאט, אלוהי השמיים, ומאוחר יותר התחבר הורוס לאל שמש אחר, רא.
פראו הול Frau Holle הנורדית, היא רוח הנשיות של היער והצמחים, היא מזוהה עם הצמחים ירוקי העד של עונת חג המולד, והן עם ירידת שלג, והיא גם ההתגלמות המקודשת של האדמה. היא קשורה לפוריות ולידה מחדש.
יש חוקרים החושבים כי פראו הול בכלל התפתחה מתוך אלוהות קדומה בשם חולדה, שהיא אלה זקנה הקשורה בחושך, במוות ובחורף.
ויש עוד רבים כמו פריגה, בלדור, הודר ואודין הנורדים ומיטראס וסטורן הרומיים ואשת העכביש ועלמת הנץ של של שבט ההופי…
כך או אחרת, התקופה הזו מלאה בקסם, ומתמקדת בלידה מחדש והתחדשות, כשהשמש "עושה את דרכה חזרה" והימים מתחילים להתארך בחזרה.
יול, היפוך החורף, הוא זמן של סמליות ועוצמה רבה הקשורה בלידה אינסופית: חיים, מוות ולידה מחדש.
"ראי את השמים האפורים מעל,
מכינים את הדרך
לשמש הבהירה שתבוא בקרוב.
ראי את השמים האפורים מעל,
מכינים את הדרך,
כדי שהעולם יתעורר שוב.
ראי את השמים האפורים מעל,
מכינים את הדרך
כדי שהשמש תחזור סוף סוף,
להביא איתה אור וחום".
קצת אחרי יול, יש שמתחילים להכניס את עצי חג המולד לבתים (יש כאלו שעשו זאת כבר באוקטובר). אנחנו רגילים לחשוב שעץ חג המולד הוא מנהג נוצרי, אולם השרשים שלו הרבה יותר עמוקים.
כאן אפשר לקרוא מה המקור של עץ חג המולד, ולא, מקורו לא נוצרי : )
וידאו: פגאנים בסטונהנג' אנגליה, חוגגים את יום היפוך החורף
