הטקסים הסודיים התבססו על הסמליות של סיפור דמטר ופרספונה וסיפקו לנחנכים חזון כל כך עוצמתי של חיים שלאחר המוות, ששינה את הדרך בה ראו את העולם ואת מקומם בו. המשתתפים שוחררו מפחד מוות באמצעות ההכרה שהם נשמות אלמוות, המתגוררות באופן זמני בגוף.

טקסי אלאוסיס חולקו לתעלומות גדולות וקטנות. התעלומות הקטנות היו פתוחות יותר לאדם הפשוט מאשר התעלומות הגדולות. התעלומות הקטנות הוקדשו לפרספונה והתרחשו באביב והיוו גם הכנה להמשך, והתעלומות הגדולות הוקדשו לדמטר ונערכו בסתיו, בספטמבר.

הפרטים המדויקים של התעלומות האלוסיניות נותרו עד תעלומה עד היום. כל החניכים היו כפופים לשבועה קדושה שלא לחשוף פרטים על הטקסים, אולם חלק מהפילוסופים וביניהם סוקרטס, כתבו על כך בצורה עמומה בכתביהם, וידע נוסף שהגיע עם עליית הנצרות ששמה קץ לטקסים האלו.

התעלומות הקטנות ייצגו את הייסורים של נשמה שקיבלה את המגבלות והאשליות של הגוף. הם עסקו גם בהתעברות נכונה.

מכיוון שפרספונה אכלה מעט גרגירי רימון, הוסכם שהיא תבלה חצי שנה עם האדס בעולם התחתון וחצי שנה עם אמה עלי אדמות. כאשר היא עולה מהעולם התחתון ונשארת על האדמה, אמה דמטר, מביאה יבול והאדמה פורה, וכאשר פרספונה נמצאת בעולם התחתון, הצמחים קמלים ומתים.
מעבר לכך שזהו הסבר לעונות השנה, ולטבע המחזורי של החיים, יש פה גם קיום שלא מסתיים במוות. אין מוות אלא רק ​​שינוי ממצב הוויה אחד לאחר.

הטענה היתה שהאדם אינו טוב יותר או חכם יותר לאחר המוות, מאשר במהלך החיים. על הבורות האדם צריך להתעלות כאן, כאשר הוא בגוף. האדם שלא התעלה כאן ימשיך לעשות את אותן הטעויות לאחר מותו. המוות אינו מבטיח התעלות.
מי שלא התאמצו לשפר את עצמם כשהיו בגוף פיזי, יעברו במותם אל האדס, שם ימשיכו לישון (כמו בחייהם) הלידה האמיתית היא של נשמתו הרוחנית של האדם.

האמינו כי בחצות העולמות הבלתי נראים היו הכי קרובים לספירה הארצית ולכן טקסים נערכו בחצות.

מי שעבר בהצלחה את הטקסים האלו נקרא ” Mystes” ויתכן שזה מקור המילה מיסטיקן.

אל טקסי התעלומות הגדולות, התקבלו רק מועמדים שעברו בהצלחה כמה טקסי תעלומות קטנים, וגם אז לא תמיד. כאמור, הם הוקדשו לדמטר, ונערכו 9 ימים.

אם התעלומות הקטנות עסקו בחיים שלפני המוות בתודעת האדם כשהוא בגוף, אז התעלומות הגדולות דנו בעקרונות של התחדשות רוחנית ושחרור הטבע הגבוה מהשעבוד של הגוף.

תשעת ימי החניכה היו סמל לתשעת החודשים בהם נשמה יורדת לגוף .

התעלומות הגדולות כללה תהלוכה מאתונה לאלאוסיס, כאשר לפני זה הכוהנות של דמטר ופרספונה לקחו סלים של חפצים קדושים, הנקראים הירה ומשוייכים לדמטר, מהמקדש באלאוסיס לאתונה כהכנה לתהלוכה ולטקסי התעלומות הגדולות.

בטקסי התעלומות הגדולות, החניכים צעדו בדרך הקדושה מאתונה לאלוסיס, קראו לפרספונה  ושחזרו את החיפוש של דמטר אחר בתה האבודה.

כשהם הגיעו לאלאוסיס היו נחים ליד הבאר שדמטר ישבה לידה, היו צמים כל יום מעלות השחר ועד לשקיעה, ההכנות כללו גם טקסי רחצה וטיהור בים, הקרבת קורבנות של חזירים שרק נולדו (החזיר כחיה קדושה שייך לדתות האלה המוקדמות. כפי הנראה, החזיר היה היבט של האלה הגדולה, הקשורה עם הפוריות, הירח ומחזורי העונה, וכך גם הוקדש לדמטר) ובסופו של דבר שתו את משקה השעורה ונענע בשם קיאון שהציעה לה מטאניירה. כנראה שהמשקה הזה נעשה בצורה מסוימת כך שנוצר עובש על הדגנים, מה שיצר פטריית הזייה בשם ארגוט שהעצימה את החוויה של החניך.

לאחר שתיית קיאון המשתתפים נכנסו למקום סודי בו התקיים הטקס. כנראה ששם נערך שחזור סמלי של ה’מוות’ והלידה מחדש של פרספונה. אלה שנכנסו אליו יצאו ממנו שונים באופן קיצוני.
כמעט כל הוגה דעות וסופר חשוב בעת העתיקה, היה חניך של התעלומות של אלואסיס. (אפלטון וסוקרטס היו חניכים של תעלומות אלואסיס).

הטקסים נסגרו במילים “Konx Om Pax” וקבלת דרגת epopt (רואה).
הביטוי “Konx Om Pax” הוא תרגום ליוונית כנראה של המילים המצריות הקדומות “Khabs am Pekht”, שמשמעותן, הוא “התגלמות של האור” (אליסטר קראולי הוא זה שפרסם לראשונה את הביטוי הזה) ביטוי זה משמש גם בטקסים של השחר המוזהב- the Hermetic Order of the Golden Dawn’s.

המתח בין עולם המתים לעולם בני התמותה ,מוטיב העונות, מחזוריות הקיום, חיים ומוות בטבע, של זמן קמילה וזמן תבואה יופיע לאחר מכן בצורות שונות באחוות שונות.

בחלק הבא נמשיך ונחקור.